ת"א 15811-07-15 לינום בע"מ נ' אלקטרה תשתיות חופרי השרון בע"מ

1. בקשה לצו מניעה שיאסור על המשיבה "לקזז ו\או להפחית ו\או לעכב כספים המגיעים למבקשת בגין עבודות שביצעה או תבצע בפרויקט מסילת הרכבת המהירה לירושלים (קטע ד') ואשר שולמו או ישולמו לידי המשיבה על ידי המזמין (רכבת ישראל בע"מ) זולת אם ייעשה הדבר בהתאם לאמור בסעיף 18.1 להסכם מיום 6.11.13 לביצוע מסילת הרכבת המהירה לירושלים... וזאת עד למתן פסק דין בתובענה שתוגש בתיק העיקרי".

2. בעלות הדין הינן חברות קבלניות. בעבר החזיקה המשיבה 50% ממניות המבקשת, עד להסכם ההיפרדות שנחתם ביניהן בנובמבר 2013. נכון לימים אלו מבצעות המבקשת והמשיבה בשיתוף פעולה עבור משרד התחבורה (להלן: המזמין) עבודות בפרויקט מסילת הרכבת לירושלים (להלן: הפרויקט), בהתאם להסכם שנחתם ביניהן ביום 06.11.2013 (להלן: ההסכם), המגדיר את מעמדה של המשיבה כ"קבלן ראשי" ואת מעמדה של המבקשת כ"קבלן משנה".

3. המחלוקת נושא צו המניעה נסבה סביב סעיף 18 להסכם הקובע:

"18.1 סכומים המגיעים ללינום על פי הסכם זה ישולמו ללינום בהתאם לקבלתם בפועל מהמזמין. כל קיזוז ו\או עיכוב ו\או הפחתה אחרת (להלן יחד: 'קיזוז') שיבצע המזמין בפועל להם אחראית לינום על פי הסכם זה, יופעלו 'גב אל גב' כלפי לינום, מבלי לגרוע מהזכות לתבוע מהמזמין את קיום התחייבויותיו ע"פ החוזה. כל קיזוז אחר מטעם המזמין בקשר לעבודות החברה, לא ישפיע על התשלומים להם זכאית לינום.

18.2 ...

18.3 בכפוף לאמור בסעיף זה לעיל, הצדדים מוותרים על כל זכויות עכבון וקיזוז אחד כלפי השני.

18.4 למען הסר ספק, אין באמור כדי לגרוע מהוראות סעיף 6.5 לעיל"

להשלמת התמונה יצוין שסעיף 6.5 מתייחס לחלקה של המבקשת בהוצאות המינהלת, וקובע כי חלקה זה ישולם "באמצעות קיזוז הסכום האמור מכל חשבון המשולם על ידי החברה ללינום והעברתו לחברה".

4. המבקשת טוענת כי הגם שהוסכם בין הצדדים כי כל סכום שיועבר למשיבה בגין העבודות שביצעה ומבצעת המבקשת אמור להשתלם לה כולו, ללא הפחתות כלשהן, למעט קיזוז חלקה בהוצאות המינהלת - קיזזה המשיבה מחשבון מספר 63 שהגישה המבקשת סך של 476,000 ₪, אף קיזזה מחשבונות שהגישה בגין עבודות איטום סכומים המצטברים יחדיו סך 3,324,469 ₪. עוד טוענת המבקשת כי לאור טענות שהעלתה בפניה המשיבה, היא חוששת שהמשיבה תמשיך לקזז או להפחית סכומים נוספים מחשבון שכבר הגישה ומחשבונות שהיא עתידה להגיש בהמשך. במיוחד, מכוונת המבקשת לחשבון מספר 64 שכבר הוגש על ידה וטרם שולם לה, הגם שהכספים בגינו הועברו למשיבה על ידי המזמין, אף לכספים המעוכבים על ידי המזמין (5% מכל חשבון), בהתאם להסכמי היסוד. המבקשת אינה חולקת על זכותה של המשיבה לבצע התחשבנות סופית ו\או בדיקת החשבונות שכבר שולמו בעבר, אלא שלטענתה היא אינה רשאית לעשות כן בשלב הנוכחי, משההסכם ביניהן אוסר באופן מוחלט קיזוזים והפחתות כלשהם, למעט הקיזוז המתייחס להוצאות המינהלת, אלא רק במסגרת ההתחשבנות הסופית, שאו אז תבאנה לידי ביטוי גם טענות מצידה לתוספת תשלום.

5. המשיבה מתנגדת למבוקש. לטענתה דין הבקשה להידחות בראש ובראשונה מטעמים דיוניים: המבקשת אינה באה בניקיון כפיים, ואינה חושפת בפני בית המשפט את מלוא העובדות הצריכות לעניין; הסעד הזמני המבוקש על ידה זהה לסעד המתבקש בתובענה העיקרית; הגם שכותרת הבקשה הינה עתירה לצו מניעה זמני הרי שבפועל מתבקש צו עשה; כי המבקשת מסתירה מבית המשפט כי אינה עומדת בלוחות הזמנים וכי המזמין כבר הודיע כי יקנוס את המשיבה במיליוני שקלים, שמשמעותה היא איון כספי העכבון.

לגופו של עניין טוענת המשיבה כי כלל לא ביצעה קיזוזים, וכי הסכומים להם טוענת המבקשת הופחתו מחשבונותיה מחמת תשלומי יתר שביצעה בטעות לפי חשבונה. גם לאחר הפחתת הסך של 476,000 ₪, וגם לאחר הפחתת הסך של 3,324,469 ₪ עדיין נוטה מאזן התשלומים לכיוונה, עת לחובת המבקשת עומד סך נוסף של כ-1,700,000 ₪ ששולם ביתר.

6. דומה שאין מחלוקת, לפי לשונו החד משמעית של סעיף 18 להסכם שבין הצדדים, לפי תכליתו, אף לאור עברן המשותף של בעלות הדין, כי מהתשלומים המשתלמים לידי המשיבה, מכוח מעמדה כקבלן ראשי וכ"צינור" להעברת התשלומים, המהווים את התמורה בעבור העבודות שמבצעת המבקשת, אין המשיבה רשאית לבצע כל קיזוז שהוא, גם בהינתן טרוניה בקשר לטיב העבודה שמבצעת המבקשת או עמידתה בלוח הזמנים, למעט קיזוז חלקה המוסכם של המבקשת בהוצאות המינהלת.

ב"כ המשיבה אישר בהגינותו כי מהתשלום המשתלם עבור העבודות שמבצעת המבקשת לא מגיע למשיבה דבר, וכדבריו: "אנחנו מהתשלומים שהמבקשת מבקשת בגין העבודות נשוא העניין אנחנו לא מקבלים כלום", למעט בונוסים שישתלמו, אם בכלל, בעתיד, ומחצית מהתוספת שתשולם, אם תשולם, על ידי המזמין בגין עבודות האיטום.

עם זאת, גם המבקשת מסכימה, שבהינתן תשלומי יתר ששולמו לה בטעות, כלומר תשלומים ששולמו לה ע"י המשיבה העולים על אלו ששולמו בפועל על ידי המזמין, אף היתרה ששולמה לה בטעות, אם קיימת כזו, היא בת קיזוז.

סיכום ביניים: על המשיבה להעביר למבקשת את הסכומים המשתלמים באמצעותה בעבור העבודות שביצעה המבקשת, כפי שהם, ללא כל קיזוז או הפחתה, למעט קיזוז הוצאות המינהלת, ולמעט קיזוז תשלומים שהועברו ביתר בטעות, אם אכן ישנם תשלומים כאלה.

7. אלא שאין בנוסחת ביניים זו כדי להביא לפתרון המחלוקת, שכן הצדדים חלוקים ביישומה החשבונאי: בעוד שהמבקשת טוענת שעד כה ביצעה המשיבה קיזוזים, מעבר להפחתת תשלומי המינהלת, המצטברים לכדי סך של כ-3,370,000 ₪, טוענת המשיבה בהסתמך על אותה נוסחה, כי לאור תשלומי יתר שהועברו בטעות למבקשת, עדיין לחובת המבקשת סך של כ-1,700,000 ₪ שאותו יש להפחית מתשלומים עתידיים.

אין צורך להכביר מלים על כי המסגרת הדיונית הנוכחית אינה האכסניה הנאותה לבירורה של מחלוקת חשבונאית זו, ודינה להתברר במסגרת ההתחשבנות הסופית שבין הצדדים.