ת"א 15771-06-12 עומר נ' הראל חברה לביטוח בע"מ

רקע:

1.לפני תביעה לפסיקת פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע בתאונת דרכים מיום 9.3.10.

2.התובע יליד 1950 ובמועד הרלבנטי לתאונה עבד בתור מפקח במשרד החינוך.

במועד הנ"ל, כך נטען על ידי התובע בכתב תביעתו, נהג התובע ברכבו ובזמן עצירה בצומת כפר ברוך, לפני רמזור אדום, משאית שנסעה מאחוריו לא הספיקה לעצור, פגעה ברכבו בעוצמה ודחפה אותו לעבר רכב אחר, שלישי, שנסע לפניו. כתוצאה מכך נחבל התובע בחלקים שונים בגופו ונגרמו לו נזקים בגינם הוא הגיש את תביעתו. התאונה אירעה במהלך יום העבודה של התובע והוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כ'תאונת עבודה'.

3.ייאמר כבר כאן כי בין בעלי הדין לא נתגלעה מחלוקת סביב נסיבות התרחשות התאונה הנטענת הנ"ל וסביב כניסתו של האירוע בגדר המונח 'תאונת דרכים' על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 (יקרא להלן: "חוק הפיצויים").

המחלוקת בתיק נסובה כל כולה סביב שאלת הנזק ובשאלה זו התמקד הדיון בתיק ויתמקד להלן פסק הדין.

מהות הפגיעה:

4.על מהות הפגיעה ניתן ללמוד מכתב התביעה ומן התיעוד הרפואי אשר צורף לו.

עולה מן המסמכים האמורים כי התובע הובהל ממקום התאונה על ידי מד"א לבית החולים א.מ.מ.ס בנצרת, שם הוא התקבל בחדר המיון כאשר בפיו היו תלונות על כאבים בעמוד שדרה מותני וצווארי וכאבים בגב תחתון. לתובע נערכה סדרה של בדיקות וצילומים שבתומם הוא אובחן כסובל מכאבי צוואר וגב, כאבים בעכוז ימין והגבלה בתנועת הכתף.