פלונית נ' עירית תל-אביב-יפו ואח'

גברת פוסעת בצהרי היום, בצד בעלה, על המדרכה ברחוב הנרייטה סולד בתל אביב, בדרכה לבית חולים איכילוב לצרכי ביקורת רפואית. לפתע נתקלת רגלה באחת מאבני המדרכה המשתלבות, אשר לטענתה התרוממה ממקומה ויצרה הפרש גובה, אשר היווה מפגע לעוברי האורח. בגין נפילתה נגרם לה שבר בזרוע והיא מפונה לקבלת טיפול, מטבע הדברים, לתוך בית חולים איכילוב אשר בכניסה אליו ארעה התאונה.

למחרת היום, עת ביקש בעלה, אשר נכח עימה במועד האירוע והיה עד ראיה לו, לצלם את המפגע הנדון, התברר לו להפתעתו כי המפגע תוקן על ידי עובדי תחזוקה של בית החולים עוד באותו היום, באמצעות החזרת האבן למקומה. איש התחזוקה שביצע את התיקון, לא תיעד את המפגע הנטען בטרם התיקון, ומשכך, כיום אין גורם מטעם בית החולים שיכול לתאר את המפגע הנטען או לפרט מה בדיוק כלל אותו תיקון. יוצא, אפוא, כי אין לנפגעת כל אפשרות מעשית להציג תמונה של המפגע מושא נפילתה, וזאת כמתחייב וכנדרש ממנה בתביעת נזק גוף אותה מבקשת להגיש נגד העירייה ובית החולים, במסגרת חובתה להרים את הנטל הראייתי הרובץ לפתחה ולהוכיח כי היה מדובר "בסיכון בלתי סביר וצפוי" אשר יש לחייב את בעלי המקרקעין בגינו.

מצב ראייתי זה אליו נקלעה התובענה, מעורר מטבע הדברים מספר שאלות:

ראשית, לחובת מי פועלת העובדה כי נבצר מהנפגעת, שלא בטובתה, לתעד את המפגע, אשר על פי טענתה, גרם לתאונה בה נפגעה.

שנית וכפועל יוצא, האם הגורם המתקן (בית החולים) גרם לנפגעת נזק ראייתי בתביעה פוטנציאלית שלה מול בעל המקרקעין (העירייה)?

שלישית, האם די בעובדה כי מאן דהוא מצא לנכון לתקן את המפגע הנטען ואשר כאמור לא תועד, על מנת להוות ראיה לכך שהיה מדובר "בסיכון בלתי סביר וצפוי"?

אלה שלוש השאלות שנמצאות בלב המחלוקת בתביעה שבפניי הדורשות הכרעה;

רקע כללי וטענות הצדדים

1. התובעת ילידת 18/4/1957, כיום בת 65, עובדת כאחות בקופ"ח "מכבי" מזה 32 שנה. בכתב התביעה גורסת התובעת כי ביום 4/2/2018 עת צעדה במדרכה ברחוב "הנרייטה סולד", בסמוך לשער הכניסה האחורי לבית החולים איכילוב, נתקלה רגלה "באבן מדרכה בולטת, גבוהה, לא תקינה, משובשת באופן מסוכן" דבר שהוביל לנפילתה.

    

2. הנתבעת 1 הינה עיריית תל אביב אשר בשטחה המוניציפלי נמצא רחוב הנרייטה סולד, ואילו הנתבעת 2 הינו בית חולים איכילוב (בית חולים ממשלתי של מדינת ישראל) אשר בפתח הכניסה אליו, ארעה התאונה ואשר גורם מטעמו היה מי שביצע את תיקונו של המפגע הנטען בסמוך לאחר התאונה (להלן: "התאונה", "העירייה", "בית החולים").