ת"א 15637-02-16 לחאם ואח' נ' עיריית באקה אל-ג'רבייה ואח'

1.לפניי בקשת התובעים מיום 08/03/16 להפנות שאלות למנהל הארנונה אצל הנתבעת 1 (להלן: "העיריה") , ולחלופין לזמנו למתן עדות מוקדמת (להלן: "הבקשה").

2.את הבקשה נימקו התובעים במצבו הבריאותי של מנהל הארנונה, בטוענם כי קיים חשש שיעבור זמן רב עד שהתובענה תיקבע לישיבת הוכחות ויכול שמנהל הארנונה יטען כי אינו זוכר מה בדיוק אירע.

התובעים ציינו כי הם מבכרים גביית עדות מוקדמת של מנהל הארנונה על פני הפניית שאלות, שכן לדידם הצגת שאלות בשלב זה תסכל את גורם ההפתעה שיש בהצגת שאלות לראשונה בזמן הדיון.

3.העיריה הגישה תגובתה לבקשה ביום 22/03/16, וטענה כי במקרה דנן לא מתקיימים התנאים שנקבעו בתקנות בכל הנוגע למתן עדות מוקדמת.

נטען, כי מנהל הארנונה אינו עומד לצאת את הארץ, וכי לא מתקיים כל נימוק אחר או כל טעם המצדיק גביית עדות מוקדמת ממנו.

עוד נטען, כי אין כל אסמכתא לטענת התובעים בדבר מצבו הרפואי הרעוע של מנהל הארנונה.

דיון והכרעה

4.תקנה 171 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד -1984 מסמיכה את בימ"ש להורות על חקירה מוקדמת של עד, אם הוא עומד לצאת מהארץ או מכל טעם מספיק אחר.

5.הלכה פסוקה היא כי אמנם לבימ"ש יש שיקול דעת להתיר גביית עדות מוקדמת, בכל עת, לאחר הגשת כתב התובענה, אולם מדובר בשיקול דעת שיש להפעילו רק במקרים המתאימים והראויים.