ת"א 15551-01-17 מ.ס.ד. חיפה חברה למסחר בע"מ נ' רמה לאומית בע"מ ואח'

1.התובעת הגישה תביעה כספית, במסגרתה עתרה לחייב את הנתבעות להשיב לה סך של 129,325 ₪, עקב הפרת הסכם בין הצדדים, שנכרת ביום 26.3.2012.

2.הנתבעות התגוננו מפני התביעה והעלו בכתב ההגנה מטעמן טענה מקדמית בדבר העדר סמכות מקומית. בד בבד, הוגשה על ידי הנתבעות בקשה לסילוק על הסף מחמת העדר סמכות מקומית, לאור תניית שיפוט ייחודית בהסכם בין הצדדים.

3.התובעת הגיבה לטענה המקדמית וטענה, כי תניית השיפוט הייחודית מהווה תנאי מקפח בהסכם האחיד. עוד נטען, כי הנתבעות מנהלות סניפים בכל הארץ ולכן, עומדת בידי התובעת הזכות להגיש תביעתה גם בבית המשפט בחיפה.

4.תקנה 5 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 קובעת, כי הצדדים רשאים לקבוע בהסכם את זהות בית המשפט שיהיה מוסמך לדון בתובענה ובדרך זו להקנות את הסמכות לאותו בית משפט. התקנה מוסיפה וקובעת, כי אם לא הוסכם בין בעלי הדין שמקום השיפוט המוסכם יהיה מקום שיפוט יחודי, ניתן להגיש את התובענה לבית המשפט שבאותו מקום או לבית משפט אחר לפי תקנות 3 או 4.

בחינת השאלה בדבר הסמכות המקומית נעשית על פי העובדות שנטענו בכתב התביעה ואין לאפשר לתובע להסתמך, בשלב מאוחר יותר, על עובדות אחרות, שלא נזכרו בכתב התביעה. התובעת נמנעה מלהתייחס בכתב התביעה למקור סמכותו המקומית של בית משפט השלום בחיפה לדון בתביעה.

5.סעיף 19 להסכם עליו חתמו הצדדים קובע, כי "סמכות השיפוט הייחודית בכל מחלוקת וסכסוך בין הצדדים בקשר להסכם זה, פרשנותו וביצועו תהא נתונה באופן בלעדי לבתי המשפט המוסמכים מן הבחינה העניינית בעיר תל - אביב - יפו, ולהם בלבד".

על פי לשונה, תניית השיפוט בהסכם הינה תניית שיפוט ייחודית והיא מקנה את הסמכות לדון בכל סכסוך בין הצדדים בנוגע להסכם לבתי המשפט בתל אביב - יפו בלבד.

6.לא מצאתי ממש בטענתה של התובעת, לפיה תניית השיפוט בהסכם בין הצדדים הינה תנייה מקפחת בחוזה אחיד, מה עוד שטענות אלו לא הועלו מלכתחילה בכתב התביעה ואף לא הוגש תצהיר לאימות העובדות העומדות בבסיס טענה זו. עצם קביעת תניית שיפוט ייחודית בהסכם, אינה הופכת אותה לתניה מקפחת וממילא, לא מצאתי כי יש בתניית השיפוט הספציפית כדי לקפח באופן כלשהו את התובעת.

7.לפיכך, הסמכות המקומית לדון בתביעה נתונה לבית משפט השלום בתל אביב - יפו.