ת"א 15542-07-09 קליין ואח' נ' בבס(המנוח) ואח'

רקע עובדתי וטענות הצדדים

לפני תביעה לסילוק ידם של הנתבעים ממקרקעין בשל הסגת גבול, וצו שאוסר על הנתבעים לאכלס את המתבן שהוקם, לטענת התובעים, בשטח השייך לתובעים.

1.עסקינן בסכסוך גבולות בין שכנים, שחלקם מתגורר, במושב בית הלל, כשסלע המחלוקת בתביעה הינו אופן קביעת קו הגבול שבין נחלות הצדדים, נחלה מס' 108 ונחלה מס' 109.

2.כבר ייאמר כי התביעה המקורית הוגשה ע"י דוד קליין ובנו משה קליין – תובע מס' 2. במהלך ניהול תביעה זו נפטר דוד קליין, ובעקבות זאת הוגשה בקשה (מס' 49) לצורך תיקון כתב התביעה באופן שבמקום דוד קליין, תבוא אשתו מלכה קליין, יורשתו היחידה, וזאת בהתאם לצו קיום צוואה שצורף לבקשה. אך, למרבה הצער, בסמוך להגשת הבקשה הנ"ל, נפטרה אותה יורשת יחידה ובעקבות זאת הוגשה בקשה נוספת לתיקון כתב התביעה (בקשה מס' 56) באופן שבו יבוא, משה קליין, תובע מס' 2, כיורש, בכל מקום שבו הופיע שמו של דוד קליין, וזאת בהסתמך על בקשה לקיום צוואה שהוגשה לרשם הירושות, ואשר טרם ניתן צו לגביה.

מאחר וטרם ניתן צו לקיום הצוואה לא ניתן להכיר בתובע מס' 2 כיורש יחיד, ולאור השינויים שאירעו, ניתן צו לחילופי בעלי הדין, כך שבמקום תובע מס' 1, יבוא עיזבונה של המנוחה מלכה קליין ז"ל באמצעות חליפו, משה קליין.

3.כאן המקום לציין, כי אין בפטירת בעל דין כדי להביא לטריפת הקלפים מחדש או לחסום את בית המשפט מלהמשיך בניהול התביעה ולהכריע במחלוקת שבין הצדדים דרך מתן פסק הדין. בהקשר זה חשוב להפנות אל הוראות תקנה 36 לתקנות סדר דין האזרחי, התשמ"ד-1984 אשר קובעת כדלקמן:

"לא תפוג תובענה על שום שאחד מבעלי הדין מת או פשט את הרגל, ובלבד שעילת התובענה בעינה עומדת; ואם מת אחד מבעלי הדין בין גמר הדיון לבין פסק הדין,  לא תפוג התובענה אף אם אין עילתה קיימת עוד אלא מותר ליתן פסק דין".

משכך הם פני הדברים, ושאין ספק כי עילת התביעה עודנה קיימת, ראיתי לנכון לתת את פסק הדין לגופה של המחלוקת.

4.על פי הנטען בכתב התביעה המתוקן, דוד קליין ובנו משה קליין (להלן: "דוד" ו-"משה", בהתאמה), הינם הבעלים והמחזיקים בנחלה 108, והנתבעים הם הבעלים המחזיקים בנחלה הסמוכה – נחלה 109. לטענתם, הגבול בין שתי הנחלות מעולם לא תוחם באופן פיסי, אולם גבולות הנחלות היו ידועים לצדדים.

על פי הנטען בכתב התביעה, מאז שנת 1965, פלשו הנתבעים לתחומי נחלתם "כשלאחר מכן נסוגים באופן מלא או חלקי" (סעיף 6 לכתב התביעה). כבר באותה שנה בנו הנתבעים מכלאות לעגלים במרחק מטרים ספורים מבית התובעים (להלן: "המכלאות"). וכעבור מספר שנים, נבנה מתבן בנחלת הנתבעים, בקרבת המתבן הנמצא בנחלת התובעים (להלן: "המתבן").

5.עוד נטען בכתב התביעה, כי בשנת 1990 שכרו התובעים שירותי מודד אשר הצביע על כך כי מכלאות העגלים בשלמותן ומחצית המתבן הוקמו על נחלתם. על פי הנטען בכתב התביעה, המתבן והסככות נבנו ללא היתרים, כשלגבי המתבן, מזה תקופה ארוכה הוא אינו משמש לייעודו ועומד כסככה נטושה. עוד נטען, כי התוכנית הקובעת לצורך קביעת גבול הנחלות הינה תוכנית ג/4917 שממנה עולה כי קו הגבול בין שתי הנחלות הינו קן ישר.

עוד נטען, כי בחודש יולי 2009, החלו הנתבעים לבנות מכלאות קטנות בחלק מהמתבן ומחוצה לו, דבר אשר מלמד על כוונתם להקים סככה לגידול יונקים. לטענתם, מדובר במטרד של רעש וריח שייגרם לתובעים, שכן הסככה מצויה למעשה מתחת לחלון חדרי התובעים, אשר מתפרנסים בעיקר מתיירות: צימרים ובקתות אירוח אשר הקימו בנחלתם.