ת"א 15503-04-11

1.בהתאם לפסק דין מיום 7.5.14 מונה עו"ד ארנון כהן ככונס נכסים לצורך אכיפת הסכם מכר לפיו מכרו נתבעים 1-2 (להלן: "הנתבעים") לתובעת בית מגורים ברחוב הגליל 8 בראש העין (להלן: "הנכס").

2.לכונס הנכסים הוקנו הסמכויות לפעול להשלמת רישום הזכויות בנכס בלשכת רישום המקרקעין על שם הנתבעים 1-2 (כרגע רשומה לזכותם הערת אזהרה בלבד), ולאחר מכן, להעברת הזכויות בדירה על שם התובעת, וכן לבצע כל פעולה שתידרש לשם ביצועו של הסכם המכר, לרבות קבלת יתרת התמורה מהתובעת, פינוי הנתבעים 1-2 מהדירה, סילוק המשכנתא והעברת היתרה שתיוותר, ככל שתיוותר לידי הנתבעים.

3.כן ניתנו בפסק הדין הוראות משלימות בהן נקבע, בין היתר, כי התובעת תפקיד בידי כונס הנכסים תוך 45 יום את יתרת התמורה המגיעה עבור הנכס, כפי שנקבעה בפסק הדין, כי תוך 30 יום מיום שכונס הנכסים יאשר בכתב לב"כ הנתבעים כי מלוא התמורה הנ"ל הופקדה בידו יפנו הנתבעים 1-2 את הנכס, וכי כונס הנכסים יעביר לנתבעים, באמצעות בא כוחם, את יתרת התמורה תוך 7 ימים מיום שיפנו את הנכס, וזאת בכפוף להוראות הסכם המכר בין הצדדים.

4.הפקדת התמורה ופינוי הנכס בוצעו, אך בין הצדדים נותרו גם לאחר מכן מחלוקות רבות לגבי החובות שעל הנתבעים לקיים לפי הסכם המכר, בטרם תועבר אליהם יתרת התמורה כאמור לעיל (מחצית ממנה למעשה, נוכח קיום עיקול על המחצית האחרת).

5.כלל המחלוקות דלעיל נפתרו בינתיים, ונותרה מחלוקת מרכזית אחת ביניהם המונעת העברת יתרת התמורה לנתבעים, כמו גם את רישום הנכס על שם התובעת.

מחלוקת זו קשורה לחריגות בניה הקיימות בנכס, ולשאלות כיצד ניתן להסדירן, באופן שרשות מקרקעי ישראל (להלן: "רמ"י) תיתן הסכמתה להעברת הנכס על שם הנתבעים ולאחר מכן על שם התובעת, ומי מבין הצדדים אחראי להסדיר נושא זה, שכן לדבר השלכות על העברת יתרת התמורה כאמור לעיל.

6.בקצירת האומר ייאמר כי הסכם המכר קובע, בין היתר, כי על הנתבעים לספק לתובעת הסכמת רשות מקרקעי ישראל להעברת הנכס לחכירת התובעת, אך רמ"י אינה מוכנה ליתן הסכמתה לכך קודם שיוסדרו חריגות הבניה הקיימות בנכס.

7.אין מחלוקת בין הצדדים כי הנכס נמכר לתובעת במצבו כפי שהוא, כאשר כלולות בו גם חריגות הבניה.

עם זאת, טוענים הנתבעים כי הנכס נמסר על ידם לתובעת כשכל חריגות הבניה אטומות באופן מושלם, והגישה אליהן חסומה לגמרי (והדבר אושר על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובניה והעירייה, שאף נתנו הסכמתן להעברת הזכויות בנכס). במצב זה ניתן היה לקבל את הסכמת רמ"י להעברת הזכויות בנכס, והדבר נמנע רק בשל כך שהתובעת פרצה את האיטום לאחר קבלת ההחזקה בנכס, ולא החזירה אותו למצבו הקודם כך שיהיה אטום באופן מלא. לפיכך, לשיטתם, באחריות התובעת להסדיר את חריגות הבניה.

התובעת טוענת לעומת זאת כי הנתבעים אחראים לקבלת אישור רמ"י להעברה, וכי התובעת אמנם, פתחה את החריגות, אך לאחר מכן החזירה את מצב החריגות לאותו מצב בו קיבלה אותן, כך שאין היא אחראית לדבר, וכי על הנתבעים לקיים את חובתם הבסיסית לפי הסכם המכר, ולספק את אישור רמ"י להעברה.