ת"א 15448-01-13 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' לוקי בניה ופיתוח בע"מ

1.המבקש מונה בתאריך 8.1.2013, לשמש ככונס נכסים לזכויות המשיבה ב- 82/100 חלקים במקרקעין המזוהים כחלק מחלקות 3 ו- 4בגוש 7797, חלקה 82 בגוש 7814 וחלקה 22 בגוש 7815. אציין כי מדובר ב'קרקע חקלאית.

מינוי המבקש לשמש ככונס נכסים נעשה בעקבות בקשה לאכיפת שטר משכון, שהוגשה לבית המשפט בתאריך 8.1.2013, מטעם בנק לאומי לישראל בע"מ.

2.בבקשתו שלפני עותר המבקש לחייב את המשיבה להעביר לו סך 380,000 ₪ בצירוף מע"מ, אשר שולם לה כדמי שכירות מראש, עבור השכרת המקרקעין הנזכרים לחברת בר מור יזמים בע"מ.

על פי הנטען בבקשת המבקש, המשיבה השכירה את המקרקעין בשנת 2005, ותקופת השכירות הוארכה מעת לעת, על פי תוספות לחוזה השכירות, שנכרתו בין הצדדים.

לאחרונה הוארכה תקופת השכירות בחודש נובמבר 2012, ובאותה עת, הוארכה תקופת השכירות מתאריך 1.1.2013 ועד לתאריך 31.12.2015, והוסכם כי דמי השכירות ישולמו מראש לכל תקופת השכירות.

3.המבקש מוסיף וטוען, כי בהשכירה את המקרקעין הפרה המשיבה את התחייבויותיה כלפי הבנק, שכן בחוזה המשכון נקבעה הוראה מפורשת, האוסרת על המשיבה להשכיר את הנכס מבלי לקבל הסכמת הבנק. המבקש מוסיף, כי בשלב זה הוא שוקל האם יש מקום להשאיר את ההחזקה בנכס בידי השוכרת, ואולם, לדעת המבקש "לא יכול להיות ספק, שהזכות המהותית לקבלת דמי השכירות מוקנית לכונס, שכן פירות הנכס (דמי השכירות) כלולים בשעבוד שנוצר לטובת הבנק, ואשר הבנק פעל למימושו".

4.המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענת בא כוח המשיבה, שעבוד המקרקעין לטובת הבנק נעשה עוד בשנת 1999, והשכרת הנכס החלה עוד לפני כן. לטענת בא כוח המשיבה, הנכס הושכר בעבר (כאמור, עוד לפני שעבוד המקרקעין לטובת הבנק) "לגורם אחד ממשפחת מורבר", ובשנת 2005 הושכר הנכס לשוכרת הנוכחית, המצויה בשליטת אדם אחר מאותה משפחה. בא כוח המשיבה מוסיף וטוען, כי הבנק ידע משך כל השנים שהנכס מושכר.