ת"א 15394-06-14 מימון נ' י.ר.א.ב שירותי נוי בע"מ ואח'

ביום 09/06/2014 הגיש התובע תביעה כספית נזיקית בגין נזקי רכוש בת כ-90,000₪.

ביום 21/7/2014 הוגשה ע"י הנתבעים 1 ו-2 בקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה עד ליום 30/08/2014.

ביום 29/7/2014 ניתנה הארכה המבוקשת בהחלטת כב' השופטת הדסה אסיף.

ביום 23/09/2014, הגיש התובע בקשה למתן פס"ד כנגד הנתבעים 1 ו-2 המציינת בין היתר את הבקשה להארכת מועד דלעיל ואת העובדה, כי חרף הארכה שניתנה לא הוגש כתב הגנה.

עוד ציינה הבקשה, כי הנתבעת 3 ביקשה במישרין מב"כ התובע ארכה עד ליום 15/10/2014 והתובע הסכים למבוקשה.

משכך היה, ביום 28/09/2014 ניתן פס"ד כנגד הנתבעות 1 ו-2 כעתירת התביעה.

ביום 23/10/2014 הגישו הנתבעות בקשה לביטול פסה"ד ולעיכוב הליכי הוצל"פ ובהחלטה מיום 26/10/2014 הוזמנה תשובת התובע וכן נקבע, כי הפקדת עירבון בן 10,000₪, ישכלל עיכוב הליכי ביצועו של פסה"ד (העירבון אכן הופקד ביום 3/11/2014).

בין לבין, בהסכמת התובע והנתבעת 3 ניתנה לנתבעת 3 ארכה להגשת כתב הגנה עד 18/12/2014.

בקשת הנתבעות נסמכת בתצהירו של עו"ד ישראל עובדיה, בא כוחן, המצהיר, כי התיק הועבר לטיפול משרדו, כי נתבקשה וניתנה הסכמה לארכה לשם הגשת כתב הגנה עד ליום 30/08/2014 ובשל טעות (התיק במשרד ב"כ המבקשות הונח שלא במקומו), לא הוגש כתב הגנה במועד. מוצהר, כי מדובר בתקלה מקרית וכי מן הדין ומן הצדק לבטל את פסה"ד, שכן, כמוצהר בסעיף 8, למבקשות סיכויי הגנה טובים ביותר.

עוד מוצהר, מה היא המדיניות המשפטית הראויה בכל הנוגע לביטול פס"ד שניתן עפ"י צד אחד (למשל הייתה זו עובדה להצהיר עליה).