ת"א 15374-10-11 חולי נ' "ביטוח ישיר" חברה לביטוח בע"מ ואח'

לפני בקשה לתיקון כתב תביעה על ידי הוספת תובעת נוספת "מכבי שירותי בריאות" (להלן: "המבקשת" או קופ"ח מכבי"). התובע הינו מבוטח על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי במסגרת קופ"ח מכבי. בשל האירוע נשוא התביעה נשאה קופ"ח מכבי בעלות הטיפול הרפואי שקיבל התובע בסך 149,410 ₪ והיא זכאית לשיפוי הוצאותיה על פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי מהמזיק. לטענתה, בכדי למנוע מצב בו כל מסכת הראיות תשמע פעמיים מתבקש ביהמ"ש להתיר את תיקון כתב התביעה ולהוסיף את קופ"ח מכבי כתובעת נוספת.

הנתבעות התנגדו לבקשה וטענו לחוסר סמכות עניינית הואיל והתובענה הוגשה מכוח חוק בריאות ממלכתי ולבית הדין לעבודה סמכות ייחודית מכוח הוראת סעיף 54 (ב) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, תשנ"ד-1994 (להלן: "החוק"). לחלופין לאור השיהוי הרבה שבהגשתה כמעט 4 שנים לאחר הגשת התביעה ו-5 שנים לאחר האירוע דין הבקשה להידחות על הסף, שכן היעתרות בשלב זה תסרבל את ההליך שלא לצורך.

בתשובתה טענה המבקשת, כי הנתבעות פירשו לא נכון את סעיף 54 לחוק ביטוח בריאות, מאחר שהתביעה דנן איננה עוסקת ביחסים בין המבוטח לקופת חולים ומדובר בתביעה נזיקית ולכן לבית משפט יש סמכות עניינית. באשר לטענת השיהוי הסבירה המבקשת, כי לקופת חולים קשה לאתר את התביעות, היא לא תמיד זוכה לשיתוף פעולה והנתבעות ממילא אמורות לנהל את הגנתן ולכן יש לקבל את הבקשה.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובפסיקה, אני קובעת כי דין הבקשה להתקבל ואני מתירה את תיקון כתב התביעה.

סעיף 54 (ב) לחוק קובע כדלקמן:

"(ב)לבית הדין לעבודה תהיה סמכות ייחודית לדון בכל תובענה למעט תביעת נזיקין, שבין מבוטח או מי שהוא טוען שהוא מבוטח לבין שר הבריאות, המנהל, המוסד, קופת חולים, נותן שירותים לפי חוק זה, או הועדה שהוקמה לפי סעיף 3א, או שבין המוסד לבין קופת חולים או לבין מי שחייב בתשלום דמי ביטוח בריאות".

מעיון בסעיף עולה, כי מטרתו להסדיר את מערכת היחסים בין המבוטח לבין קופת החולים או נותן השירותים כאמור בחוק זה בעת הגשת תובענה, אלא שהסעיף איננו רלוונטי לענייננו היות והתביעה הוגשה נגד צד ג', אשר איננו צד למערכת היחסים בין התובע לבין המבקשת אותה ביקש החוק להסדיר. לפיכך, אין לי אלא להסכים עם טענת המבקשת, לפיה הפרשנות אותה נתנו הנתבעות לסעיף 54 איננה נכונה. גם הפסיקה אליה הפנו הנתבעות עוסקת בזכויות הרפואיות של המבוטח אל מול קופת חולים, שם אכן מדובר בסמכות ייחודית לבית הדין לעבודה.

יתרה מכך, התביעה דנן הוגשה על פי פקודת הנזיקין (נוסח חדש) ולכן גם אם הייתה נכונה טענת הנתבעות לעניין סמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה, הרי שבסעיף 54 (ב) נקבע מפורשות, כי סמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה היא למעט בתביעת נזיקין. מכאן לא ברור מדוע סברו הנתבעות, כי לבית הדין לעבודה סמכות בענייננו, היות ולא יכולה להיות מחלוקת כי לבית המשפט דנן סמכות עניינית לדון בתובענה.

לפי סעיף 21 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 לביהמ"ש סמכות לצרף תובעים בתובענה אחת הטוענים לסעד בגין אותו אירוע ושאילו הגישו תובענות נפרדות הייתה מתעוררת בהן שאלה משפטית או עובדתית משותפת. הואיל ועסקינן בתביעה שהוגשה על פי פקודת הנזיקין, נדרש בית המשפט לבחון את המסכת העובדתית והמשפטית גם יחד ולהחליט האם יש להטיל אחריות על הנתבעות בגין האירוע האם לאו. מדובר בשאלה משפטית המשליכה על התובע וקופ"ח מכבי גם יחד לפיכך, כדי למנוע הכרעות סותרות ובזבוז זמן שיפוטי יקר סבורני, כי יש להתיר לקופ"ח מכבי להצטרף כתובעת להליך מטעמי מדיניות משפטית.

אשר על כן, חרף הזמן שחלף מיום הגשת התביעה, ועל אף שבתיק התקיימו שלוש ישיבות קד"מ, רשאי ביהמ"ש להורות על צירוף תובע נוסף בכל שלב משלבי הדיון מכוח סעיף 24 לתקנות סדר הדין האזרחי כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה. אני סבורה כי לנתבעות לא יגרם נזק היות ורק לאחרונה התקבלה בתיק חוו"ד של מומחה בימ"ש והצדדים טרם הגישו תחשיבי נזק. היות והתיק מצוי בשלבים מקדמיים של ההליך המשפטי ואין בצירופה של המבקשת כתובעת כדי לסרבל את ההליך, אני מתירה את תיקון כתב התביעה כמבוקש.