ת"א 15364-07 מדינת ישראל/מינהל מקרקעי ישראל נ' החברה הכלכלית לפיתוח קרית אתא

1.ביום 21.8.2007 הגישה התובעת תביעה בסדר דין מקוצר בסך 956,026 ₪ נגד הנתבעת. בכתב התביעה תוארה המסכת העובדתית הבאה: לאחר שהנתבעת זכתה במכרז לבניית דיור מוגן לקשיש במגרש 78 בחלק מחלקה 19 בגוש 10257 (להלן: מגרש 78), הכולל 54 יחידות דיור ושטחי שירות, לפי תכנית מפורטת כ/במ/255, נחתם ביום 13.3.2002 בינה לבין התובעת חוזה פיתוח. משהגישה הנתבעת בסמוך לחודש יולי 2002 בקשה לאישור תכנית מפורטת כ/מק/255ד', במטרה להגדיל את הבנייה ל-126 יחידות דיור, הסכימה לכך התובעת בכפוף לתשלום הפרשי ערך הקרקע בגין ההגדלה, בהתאם לשומה של השמאי הממשלתי. בהתאם להסכמת הנתבעת, הועברה הבדיקה לנציג השמאי הממשלתי, השמאי דב רובינשטיין, אשר קבע ביום 12.5.2004 את שווי הקרקע על-פי תב"ע מקורית (לבניית 54 יחידות דיור) ועל-פי תב"ע מתוקנת (לבניית 126 יחידות דיור). מאחר וההפרש עמד על 755,000 ₪, נדרשה הנתבעת לשלם (בהתאם לחוזה הפיתוח) 91% מסכום זה כתנאי לאישור התובעת וחתימתה על היתרי הבניה. בכתב התביעה נטען כי משלא שילמה הנתבעת את סכום שווי הקרקע, ולא הגישה השגה באמצעות שומה נגדית, הפכה השומה מיום 12.5.2004 לשומה סופית, ולפיכך - לאור הפרת חוזה הפיתוח על-ידי הנתבעת ואי קיום נוהלי התובעת - הוגשה התביעה לתשלום שווי הפרשי ערך הקרקע בצירוף הפרשי הצמדה למדד וריבית, בסך 956,026 ₪.

2.ביום 15.4.2008 נתן הרשם (כתוארו אז) רובס לנתבעת רשות להתגונן, והתובענה החלה להתברר בפני השופט (ולימים - סגן הנשיא) לבנוני. ביום 12.9.2010 ניתן על-ידו פסק דין שדחה את התביעה, אולם הוא בוטל בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופטים שטמר, בר-זיו וזרנקין), שניתן ביום 11.6.2012 במסגרת ע"א 34306-10-10. בפסק דין זה נקבע כי חובה על הנתבעת לשלם את דמי ההיתר, אשר סכומם ייקבע על-ידי בית משפט קמא, אליו יוחזר התיק לשם דיון בגובהם. בית המשפט העליון (השופט רובינשטיין) דחה ביום 12.8.2012, במסגרת רע"א 5541/12, את בקשת רשות הערעור שהגישה הנתבעת על פסק דינו של בית המשפט המחוזי.

3.ביום 2.1.2015 ניתנה החלטת סגן הנשיא לבנוני, בה נקבע כי הנתבעת הייתה רשאית להגיש חוות דעת נגדית - היא חוות דעתו של השמאי גרשון פנחסיק. בפסקה 21 להחלטה נקבע:

"הפועל היוצא מהמשולב מכל אלו הוא שבדעתי להפנות את ב"כ הצדדים לבירור ההשגה לאור חוות הדעת של רובינשטיין ופנחסיק לשמאי הממשלתי המחוזי, כשם שבדעתי לקבוע שחוות דעתו תהא 'מכרעת'".

ובהמשך נקבע:

"32. לפיכך הנני מורה לחברה הכלכלית להפקיד 75% מן הסך האמור מעלה דהיינו 1,092,862 ₪ בידו הנאמנות של ב"כ המינהל והנני מורה לה להפקיד 25% מן הסך הנ"ל, דהיינו סך של 364,288 ₪ בערבות בנקאית על הסך הנ"ל. הסכום הנ"ל והערבות הבנקאית הנ"ל יועברו לידיו הנאמנות של ב"כ המינהל לא יאוחר מיום 20.1.15 ותומצא על כך ראיה לתיק בית המשפט לא יאוחר מן היום הנ"ל.

על מנת להסיר כל ספק הנני אוסר על החברה הכלכלית לעשות שימוש בטענת קיזוז כלשהי לעניין מילויו של התנאי האמור, לכל פרטיו ודקדוקיו.

33.בחלוף המועד האמור, וככל שלא תונח ראיה להנחת דעתי כמבואר, יינתן פסק דיני לזכות המינהל, על פי התביעה.