ת"א 15352-04-14 כהן נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ

בפני בקשת הנתבעת לעיון חוזר בהחלטתי מיום 30.8.14, בה נדחתה בקשת הנתבעת להתיר הבאת ראיות לסתור את קביעת המל"ל באשר לנכות שנותרה לתובעת כתוצאה מתאונת דרכים מיום 9.3.11.

כפי שפורט בהחלטה, טיעוני הנתבעת היו מרוכזים בעיקר בשאלת הקשר הסיבתי בין הפגיעה בתאונה לבין ממצא של קרע מלא בגיד הסופרהספינטוס בכתף הימנית של התובעת אשר נמצא בבדיקת US מחודש 3/12. כאמור בהחלטה ועדה מדרג ראשון שללה קשר בין ממצאים אלו לפגיעה בתאונה, ואילו וועדת העררים הפכה החלטה זו וקבעה כי קיים קשר סיבתי כזה.

בחלק המתיחס לסוגיה זו בהחלטתי צויין כי החלטת וועדת העררים התבססה, בין היתר על העובדה כי קיים רישום בודד בתיק הרפואי המתיחס לפגיעה קודמת שסבלה התובעת בכתף בחודש 9/10 (להלן: "הפגיעה הקודמת"), וכי פגיעה זו לא גרמה להפסקת עבודתה של התובעת, אף לא באופן זמני, ולפיכך הסיקה הוועדה כי לא מדובר היה בפגיעה משמעותית שיש ליחס לה את הממצאים שהתגלו בבדיקת ה-US.

בפסקאות השניה והשלישית של סעיף 8 להחלטה ציינתי כי לא הוצג בפני הוועדות תיעוד באשר לחומרת הפגיעה הקודמת מלבד הרישום היחיד בתיק הרפואי, וכי גם לבקשתה של הנתבעת להבאת ראיות לסתור לא צורף תיעוד התומך בטענה כי מדובר בפגיעה חמורה יותר מזו שהיתה בתאונה, או כזו שגרמה להמשך תלונות על כאבים לאחריה.

בבקשתה זו של הנתבעת מבקשת היא למעשה לעשות "מקצה שיפורים" לבקשתה המקורית, וזאת תוך צירוף התיעוד הרפואי המלא שנמצא על ידה, ואשר לטענתה הגיע לידיה רק ימים ספורים לפני הגשת הבקשה לעיון חוזר.

מהתיעוד הרפואי שצורף לבקשה הנוכחית עולה כי מלבד הרישום ביום הפגיעה הקודמת 12.9.10, קיימים שני רישומים נוספים: האחד, מיום 10.10.10 המציין המשך קיומם של כאבים בכתף, והשני מיום 23.12.10 המציין בקשה של התובעת למתן מרשם לכדורים נוגדי דלקת ומשככי כאבים בהקשר לכאבי הכתף הנמשכים.

מכאן, מבקשת הנתבעת כי בית המשפט יבחן מחדש את החלטתו לאור רישומים אלו, המעידים בניגוד להחלטת וועדת העררים על רצף תלונות במשך 3 חודשים לאחר הפגיעה הקודמת, כאשר הפגיעה בתאונה ארעה בחלוף 3 חודשים נוספים מאז הרישום האחרון.

התובעת מתנגדת לבקשה, הן מאחר ולא קיים הליך של עיון חוזר ובאם מבקשת הנתבעת לשנות את ההחלטה עליה להגיש בקשת רשות ערעור עליה, והן מאחר ואין בתיעוד שהוצג כדי לשנות את ההחלטה, מקום בו הוכח שמלוא הרישומים עמדו בפני וועדת העררים.

אומר כבר עתה כי דעתי אינה נוחה מהתנהלות הנתבעת, והדברים הובעו ולו באופן חלקי כבר בהחלטתי מיום 2.9.14. אלא שאין באי נחת זה כדי להביא לדחיית הבקשה מטעם זה בלבד, אלא יש לבחון עניינית, לטעמי, באם יש במסמכים שהוצגו כדי לשנות את החלטתי.