ת"א 15318-10-15 חורי נ' אבו חנא ואח'

לפני בקשת הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") לביטול פסק דין אשר ניתן כנגדו, בהעדר הגנה.

התובע הגיש נגד הנתבעים תביעה בה עתר לסעד הצהרתי כי הנתבע הוא בעל זכויות בשטח מקרקעין שפרטיו בכתב התביעה, זאת לאחר שרכש אותו מן הנתבעת.

התובע הוא זוכה בשני תיקי הוצאה לפועל המתנהלים נגד הנתבע ונגד אחרים בגין חוב הנובע מפסק דין אשר ניתן כנגדו בבית משפט השלום בחיפה, חוב העומד על 180,000 ₪ בקירוב. התובע טען כי הנתבע לא פעל להעברת הרישום במקרקעין על שמו, מתוך מטרה להבריח את נכסיו, נכס המקרקעין, מנושיו ובהם התובע.

התובע טען בכתב התביעה כי העסקה בין הנתבע לנתבעת דווחה למשרד מיסוי מקרקעין בנצרת ואף התקבלו אישורי מס שבח מס רכוש ומס רכישה. בהמשך, אף פעל הנתבע לקבלת היתר בניה, הוא בנה את ביתו על המקרקעין, והוא מתגורר בו עם משפחתו עד היום.

הנתבעת פעלה להגשת כתב הגנה מטעמה.

הנתבע לא הגיש כתב הגנה וביום 20.12.15 פנה התובע בבקשה למתן פסק דין בהעדר.

כב' הרשם דאז, השופט טאהא, קבע כי לא ניתן לקבל את אישור המסירה כאישור מסירה כדין, שכן יש לבצע את ההמצאה, לנמען גופו או למורשה מטעמו ועל כן, המצאה לקרוב משפחה, אפשרית, אך רק כיוצא מן הכלל ורק כאשר לא ניתן לבצע את ההמצאה לנמען גופו. מאחר שהמצאת כתב התביעה נעשתה לאביו של הנתבע מבלי שהוצגו נסיונות לאיתור הנתבע באופן אישי ומבלי שניתן ללמוד אם אביו של הנתבע מתגורר עימו. על כן, הורה בית המשפט לתובע להמציא את כתב התביעה וההזמנה לדין לידי הנתבע במסירה אישית ולהגיש אישור מסירה בצירוף תצהיר מוסר לתיק בית המשפט. מעבר לכך, ציין בית המשפט כי לא ניתן לתת נגד הנתבע פסק דין בטרם יוכרעו טענותיה של הנתבעת כפי שהועלו בכתב הגנתה.

התובע פעל כפי שהורה לו בית המשפט וכתב התביעה הומצא ביום 20.1.16 לנתבע, באופן אישי, כך עולה מהודעת התובע אשר הוגשה ביום 23.1.16 לתיק בית המשפט, אליה צורף אישור המסירה ותצהיר השליח.