חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

ת"א 15318-10-15 חורי נ' אבו חנא ואח'

: | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי נצרת
15318-10-15
13.1.2016
בפני הרשם:
ערפאת טאהא

- נגד -
(התובע):
גסאן חורי
המשיבים(הנתבעים:
1. גסאן אבו חנא
2. הכנסייה היוונית קתולית בישראל
3. לשכת רישום מקרקעין מחוז נצרת

החלטה

לפניי בקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה. לא ניתן להיענות לבקשה בשלב זה מהטעמים שיפורטו להלן.

  1. ראשית, לא ניתן לקבל את אישור המסירה הנוגע לנתבע 1 כאישור מסירה כדין. תקנה 481 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "תקנות סד"א") קובעת כדלקמן:

    "באין אפשרות למצוא את הנמען, די בהמצאת הכתב לאחד מבני משפחתו הגרים עמו ושלפי מראית עין מלאו לו שמונה עשרה שנים, ואם היה הנמען תושב קיבוץ, קבוצה, מושב עובדים או מושב שיתופי (להלן בפרק זה – ישוב), די בהמצאת הכתב לידי חבר הועד או המזכיר של הישוב".

    הכלל לעניין המצאת כתבי בי-דין קבוע בתקנה 477 לתקנות סד"א, הקובעת, כי ההמצאה תהא ככל האפשר מבחינה מעשית לנמען גופו. החלופות הנוספות הקבועות בתקנות סד"א, כדוגמת המצאה לידי בן משפחה כאמור בתקנה 481 לתקנות סד"א אפשריות אמנם, אך רק כיוצא מן הכלל, ורק כאשר לא ניתן לבצע את ההמצאה לנמען גופו או למורשה מטעמו. חשיבות ההמצאה של כתב בי-דין באופן אישי לידי הנתבעים, אינה מאפשרת המצאה באחת החלופיות באופן אוטומטי מבלי שנעשו ניסיונות לקיים את הכלל ויוכח, כי אכן "אין אפשרות למצוא את הנמען" כאמור ברישא של התקנה.

    במקרה זה ההמצאה בוצעה לאביו של הנתבע מס' 1. התובע לא הראה באמצעות תצהיר מוסר, כי נעשו ניסיונות כלשהם לבצע את המסירה לידי הנתבע באופן אישי, ואף לא ניתן ללמוד מתצהיר המוסר מדוע לא ניתן לבצע את המסירה באופן אישי לנמען, והאם האב לו בוצעה המסירה אכן מתגורר עם הנתבע 1 באותו הבית, ואין ערובה לכך שהאב אכן מסר את כתב התביעה וההזמנה לדין לידי הנתבע 1 בפועל.

    אשר על כן הנני מורה לתובע להמציא במסירה אישית את כתב התביעה וההזמנה לדין לידי הנתבע 1 במסירה אישית, ולהגיש אישור מסירה בצירוף תצהיר מוסר לתיק בית המשפט, תוך 30 ימים מהיום.

  2. זאת ועוד, עסקינן בתביעה שהגיש התובע, נגד הנתבע 1, הבישופות היוונית קתולית (להלן: "הבישופות") ולשכת רישום המקרקעין, למתן פסק דין הצהרתי לפיו יוצהר כי הנתבע 1 הוא בעל הזכויות הבעלות של 560/24383 חלקים מחלקה 24 בגוש 17527 בכפר ריינה (להלן: "החלקה"), וזאת בהתאם לסעיף 34(ב) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז – 1967, במסגרת הליכי הוצאה לפועל שמתנהלים בין התובע לנתבע 1. הזכויות בחלקה רשומות בבעלותה של הבישופות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>