ת"א 15300-08 ללוה סעיד טאהא ואח' נ' דודסון ואח'

התובעים עותרים לצו מניעה אשר יאסור על הנתבעים או מי מטעמם להיכנס ולשהות בחלקות הידועות בספרי מס רכוש כחלקות 813, 814, 816, 817 ו- 820 בגוש 3 במווקע אלסרג' וכן יאסור על הנתבעים לעשות כל דיספוזיציה במקרקעין. לטענתם, הם הבעלים והמחזיקים במקרקעין והנתבעים פלשו למקום והחלו לחפור בורות ולטעת עצים.

בפסק דין שניתן על ידי ביום 23.2.14 קבעתי כי די בהוכחת החזקה בשטח על ידי התובעים על מנת לזכותם בסעד של פינוי מול הפולש. קבעתי כי התובעים הוכיחו שהם מחזיקים בחטיבת הקרקע של המשפחה, הוכיחו שהם רשומים בספרי מס רכוש כמחזיקים בחלקות מושא כתב התביעה וכן הוכיחו כי הנתבעים ביצוע עבודות באזור בו הם מחזיקים. יחד עם זאת, התובעים לא הגישו כדין מפת מדידה של גוש המקרקעין ולא הראו בראיות מספיקות היכן על גבי המפה מצויות אותן חלקות ומטעם זה לא ניתן היה לתת את הסעד המבוקש, והתביעה נדחתה.

התובעים הגישו ערעור על פסק הדין, ולאחר דיון לא פורמלי והערות של בית המשפט הגיעו הצדדים להסכמה לפיה:

"פסק-הדין הדוחה את התביעה יבוטל, אך תיוותרנה על כנן כל הקביעות העובדתיות של בית משפט קמא, מלבד אלו הנוגעות למפת המדידה. התיק יוחזר לערכאה הדיונית לשמיעת עדותו של המודד, מר עומר זבון, לשם הכרעה בשאלה, האם השטחים נשוא התובענה, על פי קביעותיו של ביהמ"ש קמא, הם השטחים המצוינים במפת המדידה, שעליה מופיעה חתימתו של המודד הנ"ל. ככל שבית המשפט הנכבד יגיע למסקנה כי מפת המדידה משקפת את השטחים נושא התובענה, יינתן פסק-דין על פי כתב התביעה.

ככל שלא תתקבל על ידי בית המשפט קמא מפת המדידה האמורה כראיה קבילה להוכחת גבולות השטחים האמורים, יהיו רשאים הצדדים להביא ראיות לעניין זה מטעמם, ובית המשפט יפסוק בעניין גבולות השטחים, לאחר הבאת ראיות ושמיעת סיכומי הצדדים."

ביום 4.12.14 התקיימה ישיבת הוכחות אשר בה נשמעה עדותו של המודד עומר זבון.

עומר זבון אישר כי הוא ערך את מפות המדידה (ת/1 ו- ת/24) והוא חתום עליהן. הוא העיד כי את המפות הוא ערך לבקשת טהא ללוה לאחר שהוא יצא לשטח. לפי עדותו: "...והלכנו לאדמה הזאת יחד עם השכנים והבעלים של הקרקע, והלכנו בגבולות של הקרקע ביחס עם השכנים והגבולות היו טבעיים וברורים. במקומות מסוימים היו גדרות, ובמקומות אחרים היו קירות. במקומות אחרים יש קנתר (ערימות של אבנים), ובמקומות אחרים היו סימונים של צלב על הסלעים, והגבולות היו ברורים ומוסכם לגביהם עם השכנים, שהם הלכו איתנו נקודה נקודה על כל הגבול" (עמוד 103 לפרוטוקול).

בעדותו התייחס עומר זבון לתמונות שהוגשו לתיק כנספח א' לתצהיר ענאיה ללוה (אלמנתו של טהא ללוה) והסביר כי בתמונות רואים את סימני הגבולות אשר עליהם מבוססת מפת המדידה (התמונות סומנו ת/36–ת/54).

בתמונה ת/30 רואים סימון של צלב על הסלע; בתמונה ת/18 רואים גדר עשויה מאבנים המפרידה בין הקרקע של התובעים ובין זו של השכנים; בתמונה ת/17 רואים זוויות של גדר תיל וכן עמודים ותיל ביניהם; בתמונה ת/32 רואים גדר עשויה מאבנים; בתמונה ת/33 שוב רואים גדר עם תיל; בתמונה ת/35 רואים גדר עשויה מאבנים יחד עם זוויות הברזל (עמוד 104 לפרוטוקול).

בתמונה אשר סומנה ת/34 רואים מספרים שסומנו בשטח בזמן המדידה. המודד נשאל לגבי מספרים אלה והשיב: "אני רשמתי את המספר הזה, אני וואגיה שעובד יחד איתי...". בתמונה ת/37 רואים סימן של צלב אדום. לשאלת בית המשפט הבהיר המודד כי הוא זה שסימן את הצלבים. לפי עדותו, בכל מקום בו סומן צלב בשטח, מופיע עיגול על המפה (עמוד 105 לפרוטוקול).