ת"א 15194-03-13 צ'רלטון בע"מ נ' סורטיס בע"מ ואח'

לפני בקשת הנתבעים לחיוב התובעת בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיהם.

התובעת/ המשיבה הינה חברה המפיקה ערוצי ספורט שונים, המשודרים בחברות הכבלים והלוויין. התכנים המופקים על ידיה הינם תכנים המוגנים בחוק זכויות יוצרים, תשס"ח- 2007 ("החוק") ולפיכך הינה בעלת הסמכות הבלעדית לעשות שימוש בתכנים אלה, לרבות שידורם הפומבי. הנתבעת 1 – מבקשת 1 מפעילה בית עסק בשם "לינקולן" בחולון. הנתבע 2- המבקש 2 הינו מנהלה של הנתבעת 1.

על פי כתב התביעה, במועדים שונים, שידרו המבקשים, באופן פומבי והקרינו ערוצים שונים של התובעת בבית העסק והעמידו אותם לרשות הציבור, כל זאת מבלי שקיבלו לכך היתר מהמשיבה. לטענת המשיבה, הקרנת השידורים (שתועדו על ידי נציגיה) מהווה הפרה של זכויות היוצרים ביצירות המוגנות. לפיכך, תבעה המשיבה פיצוי בסכום של 85,000 ₪.

טענות המבקשים, בתמצית-

המבקשים עותרים לחיוב המשיבה בהפקדת ערובה להבטחת הוצאותיהם. לעמדתם, סיכויי התביעה קלושים וקיים חשש ממשי כי היה ותידחה התביעה כנגדם- לא תוכל המשיבה לשאת בהוצאותיהם.

לטענתם, כתב ההגנה המתוקן שהגישו מעלה שאלות משפטיות שונות המעמידות בספק את סיכויי הצלחת התביעה- כך, מועלות טענות אודות היעדר יריבות והיעדר עילה; כן מועלית הטענה כי בתביעה זו , לראשונה בתביעות מסוג, זה לא נשענת התובעת על ההסכמים עם UEFA ועליה להוכיח כי בידיה הזכות לתבוע בגין השידורים.

אשר למצב הכלכלי של המשיבה- מבהירים המבקשים כי סעיף 353א' לחוק החברות קובע כי בשלב ראשון, עוד טרם נבחנים סיכויי ההצלחה בתביעה, נבדק מצבה הכלכלי של התובעת- היא החברה. בענייננו, קיימות נסיבות המעלות חשש כי מצבה הכלכלי של המשיבה איננו איתן וכי לא תוכל לשאת בהוצאות המשפט במידה ותידרש לעשות כן- דברים אלה נלמדים, בין היתר, מכך שהמשיבה ביכרה לחזור בה מאחת התביעות שהגישה בשל החיוב להעמיד תרגום של מסמך, אשר עלויותיו- כך לשיטתה- היו גבוהות. לפיכך, טוענים הם כי ככל שמבקשת המשיבה להפריך טענות אלה- עליה להציג אסמכתאות אודות איתנותה הכלכלית.

תגובת המשיבה-

לעמדת המשיבה יש לדחות את הבקשה. לשיטתה, הטענות אשר מעלים המבקשים נטענות בעלמא ומבלי שיתמכו בתצהיר והינן מטעות בכל האמור למצבן הכלכלי.

כתימוכין למצבה הכלכלי האיתן וכן לסיכויי הצלחת התביעה, מציגה המשיבה פסיקות שונות של בתי המשפט השונים, בהן נדחו בקשות שהוגשו כנגדה להפקדת ערובה.

עוד טוענת המשיבה, כי בענייננו מתקיימות שתי החלופות בהן בית המשפט לא יחייב תובעת שהיא חברה בהפקדת ערובה- מצבה הכלכלי של התובעת איתן וכן נסיבות המקרה אינן מצדיקות חיוב בהפקת ערובה.

כך, טוענת המשיבה כי מצבה הכלכלי הינו איתן וכאשר בחרה לחזור בה מתביעה הדבר נבע משיקולים כלכליים גרידא הנוגעים לגובה עלות התרגום ביחס לגובה התביעה וכי לא נתקלה בכל קושי לשאת בתשלומים בהם חוייבה ולכבד הסכמים, אף מקום בו דובר בסכומי כסף ניכרים. לפיכך, מבהירה היא, מגוחך לחשוב שאין היא יכולה לעמוד בתשלום הוצאות בסכומים נמוכים באופן ניכר.

אשר לחלופה השנייה, מבהירה המשיבה כי סיכויי הצלחת התביעה הינם רלוונטיים לבחינת נסיבות העניין. במקרה דנן, אין כל ספק כי סיכויי הצלחת התביעה גבוהים- שכן הינה בעלת זכויות היוצרים בשידורים והמבקשים הפרו זכויות אלה- עת נמצאו מקרינים את שידוריה באופן פומבי וללא הרשאתה.

אשר לטענותיהם בדבר היעדר יריבות, מבהירה המשיבה כי מקומן של טענות אלה הינו בבקשה לסילוק על הסף, אולם למעלה מן הצורך מבהירה היא כי בבדיקות שערכה נמצא כי במועדים הרלוונטיים לכתב התביעה היו המבקשים מנהלי בית העסק והבעלים בו.

תשובת המבקשים-

המבקשים מבהירים כי פסיקות בית המשפט שאוזכרו בתגובת המשיבה אינן רלוונטיות למקרה דנן ואין להקיש מהן לענייננו. מדובר בנסיבות שונות ומכאן כי אף הנימוקים לדחיית הבקשות אינם יכולים להועיל.