ת"א 1519-06 מוסא אליאס ואח' נ' עיזבון המנוח סלמאן יוסף סמעאן סלמאן ואח'

1.התובעים הגישו תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין. עניינה של התביעה מקרקעין מאדמות עבלין הידועים כחלקה 104 בגוש 12200 אשר שטחה הכללי 5,940 מ"ר. להלן: "המקרקעין"). המדובר במקרקעין אשר ייעודם חקלאי.

2.התובעים רכשו זכויותיהם בחלקה מן המנוח מר עיסא סלמאן ז"ל (להלן: "המנוח"). אין מחלוקת כי התובעים רכשו מן המנוח חלק בשעור של 1/12 מן הזכויות בחלקה, אשר שטחו היחסי הינו 495 מ"ר.

יוער כי התובע 1 טוען לרכישת חלק נוסף בחלקה בשנת 2009 בשטח של 361 מ"ר (210/2456 מן הזכויות בחלקה), וזאת על פי הסכם שהציגו כנספח לתצהיריהם.

יצוין כי המנוח נותר בעלים רשום של 1/84 מ"ר מן החלקה כאשר מדובר בשטח של כ- 70 מ"ר.

3.התובעים טוענים כי בכל הסדר לפירוק שיתוף במקרקעין מיקומו במקרקעין של שטחם בגודל של 495 מ"ר, צריך להיות על גבול כביש הכניסה הראשית לעבלין. יוער כי אם תתקבל טענתם זו הרי שלא יהא לאף אחד אחר מן השותפים מגרש הגובל בכביש הראשי.

4.אין מחלוקת כי בהתאם לתכנית המתאר ייעוד חלק מן החלקה יהפוך למגורים, עם חזית מסחרית, וכן דרך מאושרת.

התובעים טוענים כי אין הם צרכים לשאת בכל חלק מנטל ההפרשה לדרכים. החלק אותו רכשו מן המנוח הינו נטו, כאשר המנוח הותיר בידיו שטח בחלק יחסי של 1/84 כ- 70 מ"ר מן החלקה, על מנת שישמש לדרכים. העסקה עמם הייתה נטו ולפיכך זכאים הם להירשם כבעלים של מלוא שטחם בטאבו קרי של 495 מ"ר ועל יתר הבעלים לשאת בנטל ההפרשה לדרכים.

5.הנתבעים 1-2 חולקים על מיקומם הנטען של התובעים במגרש וכן על טענתם כי זכאים הם לחישוב שטחם נטו. טוענים הם כי יש לנכות את השטח לדרכים מכל החלקה ולאחר מכן לחלק את החלקה בין הבעלים השונים על פי חלקם היחסי. הנתבע טוען כי עצי הזית של הנתבע ושל אביו, לפניו, היו בחלק הדרומי של החלקה, חלק אשר התובעים לשיטתו עשו בו שימוש בשנים האחרונות. הנתבע נמנע מכל פעולה ביחס לכך לאור קיומם של הליכים משפטיים.

6.הנתבעים 3-21 מסכימים כי מגרשם של התובעים יהי בצד הדרומי של החלקה, קרי על גבול הדרך הראשית, אולם, זאת ובלבד ששטח הדרכים ינוכה מכל הבעלים באופן יחסי מבלי להוציא את התובעים מן הכלל, והכל בכפוף לקיומה של זכות מעבר ליתר בעלי החלקות. (ראה סעיף 14 לסיכומי טענותיהם).

7.בהתאם להחלטת בית המשפט נשמעו ראיות לעניינים אלו אשר במחלוקת על מנת שניתן יהיה לאחר מכן למנות מודד, אשר יקבל הנחיות מבית המשפט. אין טעם ענייני במינוי מודד כאשר השאלה האם יש להפריש דרכים מחלקם של התובעים והיכן מיקומם שנויה במחלוקת.