ת"א 15139-12-14 בפני: כב' השופט אלכסנדר רון

1.כללי

החלטה במסגרת בקשה למתן צו מניעה זמני שכותרתו כדלקמן:

לאסור על המשיב להפריע למבקשת להציב גדר רשת ברזל בשטח גינתה, כפי שנקבע על פי פסקי דין חלוטים של בתי המשפט, לאחר שהמשיב השתמש בכוח הזרוע על מנת להפריע, להרוס ולעקור את עמודי הגדר, עת הגיעו פועלים מטעם המבקשת לעשות כן, ולמנוע ממנו להיכנס לשטח חצרה של המבקשת, כפי שהוגדר וסומן במפת המודד מטעם בית המשפט, כמפורט להלן.

כפתיח להמשך הדברים נמצא לציין כבר בשלב מוקדם זה, שלדברי המבקשת עצמה מתבססת היא על פסקי דין, ואם כך, ישאל השואל, מה לבית המשפט ולמתן החלטות בנושא שביחס אליו נמצאים בתוקפם מעשי בית דין, שבבסיסם פסקי דין חלוטים. עובדתית, ככל הנראה מצוי המשיב בשטחי המריבה [לדבריו – שנים רבות, ועד היום; ראה בעמוד 2 שורה 3 ובשנית בעמוד 5 שורה 16 לפרוטוקול הדיון].

2.דיון והכרעה

א. הצדדים – שכנים. יתר על כן, ביניהם התנהלו בעבר, וככל הנראה, מתנהלים גם עתה, הליכים, שאת מספרם מי ימנה. בחלקם, צד נוסף להליכים, ועד הבית (הנציגות), כשלדברי המשיב, המבקשת היא הדמות הדומיננטית בה.

ב. בעקבות הליכים אלה ניתנו כבר פסקי דין שהיו לסופיים, ובהמשך להערת בית המשפט בפתיח להחלטה זאת, יוטעם, שבכל הקשור לנושא שנדון ונפסק בעבר, אין עוד מקום לכל דיון נוסף, לרבות במסגרת בקשה זאת (למעט בקשות לפי פקודת ביזיון בית המשפט, ומכל מקום לא זו הבקשה המונחת על שולחני). ומן הכלל, אל הפרט.

ג. החשוב שבפסקי הדין ניתן על ידי כבוד השופט רובין ביום 8.8.2012, במסגרת שלש תביעות, שהדיון בהם אוחד (ת"א 3891/06 ותיקים נוספים), ובמרכזו שאלת הגבול בין חצרות הצדדים. בהתבסס על חוות דעת מומחה שמינה בית המשפט (מר ארליך) נקבע בפסק הדין, בפרט מסעיפים 34 ו 35 [עמוד 20 לפסק הדין], שגבולות חצר המבקשת הינם כמסומן במפה שהכין מומחה בית המשפט. על פי הנטען על ידי בא כוחה הנכבד של המבקשת, ולא הובאו טענות לסתור, ערעורים על פסק דין זה נדחו [ע"א 11956-10-11; רע"א 1525/13]. ולמרות זאת, אין המשיב מכבד את פסיקת בית המשפט: "מאז שאני גר בדירה זו אני עובר באותו שטח של טמיר. אין לי מחלוקת על הגבולות. חפצי שם ובלוני הגז שם" [עמוד 5 שורות 16 - 17 לפרוטוקול הדיון].