ת"א 15130-01-25 סבח נ' אביתר ואח'

לפני בקשת התובע לפי פקודת בזיון בית המשפט לאכוף על הנתבעת 2 בקנס או מאסר את העברת החזקה ברכב מרצדס מ.ר. 929159001 (להלן: "הרכב") לידי כונס הנכסים הזמני, כמפורט להלן.

כרקע יפורט בתמצית, כי בגדרי ההליך הגיש התובע כתב תביעה נגד הנתבעים 1-4, בני משפחה, לתשלום סך של 463,800 ₪, בטענה ליתרת חוב תמורת ארבעה רכבי יוקרה, אביזרים נלווים, וכספים נוספים שניתנו לנתבעים (כמפורט בס' 26 לכתב התביעה); וכן למינוי כונס נכסים קבוע לתפיסת הרכב. ביחס לרכב נטען, כי הוא נרכש באמצעות הנתבע 1 עבור גרושתו, הנתבעת 2, נרשם על שמה והועבר לחזקתה, אך שועבד לטובת התובע.

בד בבד עם הגשת התביעה הגיש התובע בקשה למתן צו למינוי כונס נכסים זמני במעמד אחד לתפיסת הרכב.

בהחלטה מיום 8/1/25 נעתרתי לבקשה, וניתן צו זמני ארעי במעמד צד אחד למינויו של עו"ד ביטון ככונס נכסים זמני לשם תפיסת הרכב, בהתאם וכאמור בהחלטה.

ביום 19/1/25 הגישה הנתבעת 2 בקשה בהולה ודחופה לביטול החלטת מינוי הכונס. בתמצית נטען, כי הרכב נרכש על ידה באופן אישי ללא קשר לעסקאות הנטענות בתביעה או לנתבעים האחרים, ולהיעדר יריבות בינה ובין התובע כך שדין התביעה נגדה להידחות על הסף. נטען עוד, כי מלוא תמורת הרכב שולמה באמצעות העברה בינלאומית מחשבון בתה במישרין לחשבון ספק הרכב, ללא מעורבות התובע; וכי השעבוד שהוטל על הרכב כלל אינו רשום ברשם המשכונות והנתבעת 2 לא הייתה מודעת לקיומו.