חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

ת"א 1513-07 דגה דוד נ' מינהל מקרקעי ישראל ואח'

: | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
1513-07
29.2.2016
בפני השופט:
חיים טובי

- נגד -
התובע:
דגה דוד
עו"ד ד. זילברשלג 		הנתבעים:
1. מינהל מקרקעי ישראל 2. עיריית הוד השרון
עו"ד ש. יעקובוביץ
עו"ד א. שדה ואח'
פסק - דין

 

 

זוהי תביעה לביטולו של פסק דין חלוט המורה על פינויו של התובע ממקרקעין המוחזקים על ידו, ולמתן הצהרה על זכויותיו הקנייניות של התובע בהם.

 

רקע והליכים קודמים

1.התובע, דוד דגה (להלן ייקרא גם: "דגה"), מחזיק, למן שנת 1981, במבנה הבנוי על מגרש בשטח של כ-160 מ"ר, המהווה חלק מחלקה 298 בגוש 6657 (להלן: "הנכס" או "המקרקעין").

המקרקעין רשומים בפנקסי הזכויות על שמה של רשות הפיתוח – המנוהלים, על פי דין, באמצעות הנתבע 1 (להלן: "הנתבע" או "המינהל"), והמצויים בתחום שיפוטה של הנתבעת 2, עיריית הוד השרון (להלן: "העירייה").

 

2.זאת לדעת, כי חלקה 298 נוצרה בעקבות הליכי איחוד וחלוקה (פרצלציה) של חלקה 31 בגוש 6657, אשר אף היא הייתה, למן שנת 1954, בבעלות רשות הפיתוח (להלן: "חלקה 31" ו-"הליך הפרצלציה" – בהתאמה).

 

3.בעקבות בנייה בלתי חוקית שביצע התובע במקרקעין, הוגש כנגדו כתב אישום ביום 27/7/1995 (ת.פ. 2730/95) על ידי הוועדה לתכנון ולבנייה "הדרים" (להלן: "כתב האישום"). התובע הורשע על פי הודאתו, ביום 30/1/1996, בעבירה לפי סעיף 204(א') לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק התו"ב"), ונצטווה, בין היתר, להרוס את הבנייה הבלתי חוקית (להלן: "צו ההריסה").

 

4.בחלוף כשנתיים ממועד מתן צו ההריסה, הגיש המינהל כנגד התובע תביעה לבית משפט השלום בכפר סבא (ת.א. 1926/97), לפינויו ולסילוק ידו של התובע מהמקרקעין. בתאריך 25/11/1997 ניתן פסק דין, בהעדר הגנה, כנגד התובע – במסגרתו הורה בית המשפט (כב' השופט י. פרגו) לאחרון ולכל הבאים מכוחו, לסלק ידו מהמקרקעין ולהחזירם למינהל כשהם פנויים מכל אדם וחפץ (להלן: "פסק הדין" או "פסק הפינוי").

 

5.בקשת התובע לביטולו של פסק הדין (בש"א 2129/01 בת.א. 1926/97), נדחתה על ידי בית המשפט (כב' השופט ד. גדול) בהחלטה מיום 7/5/2001, זאת לאחר קיום דיון במעמד הצדדים גם לגופו של עניין (להלן: "ההחלטה בבקשת הביטול").

בקשת התובע לעיון חוזר בהחלטה מיום 7/5/2001 שלא לעכב את ביצועו של פסק הדין, נדחתה אף היא ביום 8/11/2001 – במסגרתה נקבע כי אין בתיקון הטכני של מספר החלקה בפסק הדין (מחלקה 31 לחלקה 298) כדי להוות עילה להארכת המועד להגשת ערעור על פסק הדין.

 

6.ערעור שהגיש התובע ביום 30/9/2001 לבית משפט זה (ע.א. 2717/01) ביחס לפסק הדין, נדחה בפסק דינה של כב' השופטת דותן מיום 21/4/2004 (בע.א. 3341/02), מן הטעם שזה הוגש בחלוף המועד להגשתו.

התובע לא אמר נואש, והגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון על פסק דינה של השופטת דותן, אולם בקשה זו נדחתה עקב אי הפקדת ערבון כנדרש.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה
בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>