ת"א 15112-03-15 אליאב עו"ד נ' באר שבע ואח'

בקשה של המבקש, הוא התובע, להארכת מועד להגשת כתבי תשובה לכתבי ההגנה של המשיבות 1 ו - 2.

הרקע לבקשה:

המבקש טוען כי לא הגיש בקשה זו קודם לכן, מאחר שהגיש בקשה לתיקון כתב התביעה ומשנדחתה בקשה זו הגיש בקשת רשות ערעור על דחיית הבקשה. לאחר שנדחתה בקשת רשות הערעור מוגשת בקשה זו מאחר שלטענת המבקש, הוא מבקש להדוף את גרסאות ההגנה של המשיבות 1 ו – 2 על מנת שבפני בית המשפט תהינה הפלוגתות הדורשות הכרעה בהליך זה.

טענות הצדדים:

לטענת המבקש, הואיל וההליך מצוי עדיין בשלב המקדמי, ראוי ונכון להאריך את המועד להגשת כתב תשובה, על מנת שיתאפשר לו להדוף את גרסאות ההגנה של משיבות 1 ו-2, וכן במטרה להניח בפני מותב זה את הפלוגתות הענייניות לצורך הכרעה לגופו של עניין.

המשיבות מתנגדות לבקשה אשר לטענתן אין היא אלא ניסיון לעקוף את ההחלטות שהתקבלו ובהן דחיית בקשתו לתקן את כתב התביעה ודחיית בקשת רשות הערעור שהגיש המבקש. לטענתן, כל תכלית הבקשה היא הרחבת חזית ואין מקום לאפשר זאת.

המשיבות מוסיפות כי בהתאם לתקנה 61 לתקנות סדר הדין האזרחי – תשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") המועד להגשת כתב תשובה הוא תוך 15 יום מיום שהומצא לתובע כתב ההגנה האחרון. בענייננו, כתב ההגנה האחרון הוגש ביום 16.12.15 על ידי המשיבה 3. בקשתו של המבקש הוגשה שנה לאחר מועד זה ואין מקום להיעתר לה.

המשיבה 2 מציינת כי המבקש ביקש וקיבל רשות לתקן את כתב התביעה שלו פעם אחת לאחר הגשת כתבי ההגנה על ידי המשיבות 1 ו – 2, נוכח הטענות שעלו בכתבי הגנה אלה. גם אז יכול היה המבקש למעשה להגיש כתב תשובה במקום לתקן את כתב התביעה, אולם המשיבה 2 לא מצאה לנכון להערים קשיים טכניים על המבקש. אלא שבמסגרת הדיון ביום 10.7.16, החל המבקש להעלות טענות אשר יש בהן משום הרחבת חזית ונוכח התנגדות המשיבות נקבע כי הוא רשאי לבקש לתקן את כתב התביעה. משבקשתו לתיקון כתב התביעה נדחתה, אין מקום לאפשר לו להגיע לאותה תוצאה על ידי הגשת כתב תשובה באיחור כה רב.