ת"א 1506-04-14

1.בפני בקשה לתיקון כתב תביעה.

2.התביעה דנן הוגשה ביום 1.4.2014. "התובע" הוגדר כטל שקלים. בתביעה נטען כי התובע טל שקלים רכש את המניות בחברת ט.ר.י מסעדות בע"מ (להלן: החברה) מאת הנתבע. נטען, כי כתוצאה מהתנהלות הנתבע במשא ומתן החוזי ובקשר לעסקה, התובע נאלץ לשלם סכומי כסף לצדדים שלישיים. ביום 29.5.2014 הגיש הנתבע בקשה לדחות את התביעה על הסף, בין היתר בטענה של חוסר יריבות. בענין זה טען הנתבע כי התובע טל שקלים תובע באופן אישי סכומים ששולמו על-פי הנטען על ידי החברה, שהיא אישיות משפטית נפרדת. ביום 13.7.2014 דחתה כבוד הרשמת (כתארה דאז) ב' לכמן את הבקשה. הנתבע הגיש ערעור על ההחלטה (ע"ר (צפת) 5678-09-14 טובול נ' שקלים). התביעה מצויה בטיפולו של מותב זה, והטיפול בערעור על החלטת הרשמת הועבר אף הוא לטיפולו של מותב זה. בדיון בפני בערעור ביום 24.12.2014 ניתן תוקף של פסק דין בערעור ותוקף של החלטה בתביעה, לבקשת הצדדים, להסכמותיהם כדלקמן:

"לאחר שהצדדים שמעו את הערות בית המשפט מוסכם כי התובע יתקן את כתב התביעה תוך 30 יום באופן הבא: בצירוף ט.ר.י מסעדות בע"מ ו/או בניסוח מחדש של עילות התביעה של עורך דין שקלים כפי שאלה צומחות לטענתו מהעובדות הנטענות בכתב התביעה המקורי. מוסכם ומובהר כי בכתב התביעה המתוקן לא יטענו עובדות נוספות אלא רק צירוף החברה הנזכרת ו/או ניסוח מחדש של עילותיו המשפטיות של עורך דין שקלים כפי שאלה עולות מהעובדות הנטענות בכתב התביעה המקורי. בכתב ההגנה המתוקן, אם יוגש, לא יטענו עובדות נוספות למעט אלה אשר נדרשות כתוצאה מתיקון כתב התביעה.

...."

3.ביום 1.2.2015 הוגש כתב תביעה מתוקן, שהתובעים בו הם טל שקלים והחברה. ביום 1.3.2015 ביקש הנתבע (בין היתר) את סילוקו על הסף של כתב התביעה המתוקן עקב אי התאמתו להסכמות הצדדים שקיבלו תוקף של החלטה כאמור לעיל.

4.בישיבת קדם משפט ביום 29.3.2015 הסכימו הצדדים על מחיקת חלק מכתב התביעה המתוקן, ונקבע מועד לתגובת התובעים לבקשה לסילוקו על הסף של החלק הנותר.

5.ביום 19.4.2015 הגישו התובעים "בקשה להארכת מועד להגשת תגובה למחיקת התובענה - בקשה לתיקון תביעה". בבקשה זו ביקשו התובעים מצד אחד להאריך את המועד לתגובה לבקשה לסלק על הסף את כתב התביעה המתוקן; ומצד שני ביקשו הם להתיר תיקון אחר של כתב התביעה המקורי, באופן שונה מהתיקון המופיע בכתב התביעה המתוקן. בבקשה נטען כי מיום הגשת התביעה הוגשו נגד החברה התובעת תובענות נוספות בגין חובות שהיו צריכים לחול על הנתבע מכוח ההסכם מושא התביעה, וכי נדרש לכלול עובדות אלה בכתב התביעה ולהוסיף ולשנות את רכיבי התביעה בהתאם. כן טוענים התובעים כי "החלטת בית המשפט אשר נתנה תוקף להסכמת הצדדים, אינה מלאה" כי יש לבצע הפרדה ברורה בגוף כתב התביעה בין התובע טל שקלים לבין החברה התובעת (פס' 18 לבקשה).

6.בכל הנוגע בהוספת עובדות לכתב התביעה עקב תובענות נוספות שהוגשו נגד החברה, דין הבקשה להידחות. התובעים עמדו בהרחבה בבקשתם על דיני תיקון כתבי טענות. אמנם בית המשפט ייטה להתיר תיקון כתב טענות המאפשר הכרעה בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים, וזאת מתוך גישה ליבראלית. אלא שהתובע כבול לחוזה שכרת עם הנתבע בענין תיקון כתב התביעה (ההסכמות בדיון בערעור על החלטת הרשמת ביום 24.12.2014 שאף קיבלו תוקף של החלטה במסגרת התביעה), והדין אשר חל על תיקון כתב התביעה בענייננו הוא – "דין החוזה" של הסכמות אלו. התובע הסכים מפורשות, כפי שמצוטט לעיל, כי "בכתב התביעה המתוקן לא יטענו עובדות נוספות אלא רק צירוף החברה הנזכרת ו/או ניסוח מחדש של עילותיו המשפטיות של עורך דין שקלים כפי שאלה עולות מהעובדות הנטענות בכתב התביעה המקורי." גם אם יעיל יותר לתקן את כתב התביעה באופן הכולל את כל רכיבי הסכסוך שבין הצדדים, במקום לנהל שני הליכים במקביל, בתביעה זו התובע כפוף לחוזה שכרת בענין תיקון כתב התביעה. ודוק: התובע כרת חוזה זה לאור סיכונים בערעור על החלטת כבוד הרשמת: סיכון שתבוטל ההחלטה הדוחה את הבקשה לסלק את התביעה על הסף, שניתנה ללא תשובת הנתבע לתגובת התובע, וסיכון שהחלטה חדשה באותה בקשה תהיה אחרת לאחר שתוגש התשובה. גם אם אי-הוספת העובדות הנוספות לא יחסן את הנתבע מהגשת תביעה אחרות בידי התובעים, וגם אם אף מנקודת מבטו יעיל יותר לצרף את כל רכיבי הסכסוך שבין הצדדים בהליך אחד (שכן צפוי כי אם תוגש תביעה נוספת והדבר יתבקש, התביעות יידונו יחד), משלא הסכים לכך הנתבע, התובע כפוף לחוזה שכרת עמו בענין תיקון כתב התביעה בהליך זה. עם זאת אעיר כי לעמדתו של הנתבע בענין זה עשויה להיות השלכה בענין פסיקת ההוצאות בסוף הדרך.

7.הדין שונה בקשר לתיקונים המבוקשים לכתב התביעה אשר מחלקים את שיוך העובדות בכתב התביעה המקורי בין האדם התובע לבין החברה התובעת. התשובה לשאלה מהן "עובדות חדשות" בענייננו נגזרת מהרקע לכריתת ההסכמות שבין הצדדים. טענת חוסר היריבות שהעלה הנתבע היתה, שהתובע טען כי שילם באופן אישי תשלומים, שגם אם שולמו, שולמו בידי החברה. מדברי ב"כ הנתבע בדיון בערעור על החלטת הרשמת בפרוטוקול מיום 24.12.2014, על רקע טענת חוסר היריבות, עולה כי הנתבע הסכים לתיקון עובדות בכתב התביעה במובן זה שייטען כי אותם התשלומים הנטענים בכתב התביעה המקורי שולמו בידי החברה (במקום הטענות בו לפיהן טל שקלים שילם אותם באופן אישי, טענות שהובילו כאמור לטענת הנתבע בענין חוסר יריבות). כך, הבהיר עו"ד פריד ב"כ הנתבע באותו דיון כי אינו מסכים להוספת טענות לכתב התביעה בענין הזרמת כספים לחברה בידי התובע אשר לא הופיעו בכתב התביעה המקורי: עו"ד פריד העיר כי "בכתב התביעה לא נטען כי הועברו כספים מבעל המניות לחברה".