ת"א 15040-11-15 בקשה מס' 7

בפני בקשה להורות למשיבה להשיב לדרישה לגילוי מסמכים כללי וספציפי ומענה לשאלון.

על פי הנטען בכתב התביעה המבקש והמשיבה הינם בעלים במשותף של חנות ששטחה כ - 20 מ"ר ברח' בית המשפט 4 באשקלון (להלן - "החנות"), והמשיבה מנשלת את המבקש מזכויותיו בחנות. המבקש עותר לסעד הצהרתי לפיו הוא הבעלים היחיד של החנות, או לחילופין להורות על פירוק שיתוף בדרך של התמחרות בין השותפים; כן תובע הוא מחצית מדמי השכירות הראויים לנכס בגין 7 השנים שקדמו להגשת התביעה.

ביום 1.3.16 הוגשה הבקשה, כיוון שהפניה למשיבה מיום 28.1.16 לא נענתה. המשיבה בתגובתה טענה, כי המבקש שלח למשיבה תצהיר גילוי מסמכים ומענה לשאלון אשר אינו עומד בדרישות הדין. עוד טענה, כי תצהיר גילוי המסמכים והמענה לשאלון לא הוגש במועד כיון שבא כוחה נעדר במשך חודש ימים ממשרדו ועודנו עובד באופן חלקי בלבד; המשיבה התחייבה, כי תוך שבעה ימים יוגש תצהיר גילוי מסמכים ותצהיר תשובות לשאלון. המשיבה הוסיפה והעלתה טענות שונות נגד דרישת גילוי המסמכים והשאלון, כשהיא טוענת כי רבות מהדרישות שהועלו על ידי המבקש הינן דרישות פולשניות אשר חודרות לחייה הפרטיים ללא הצדקה ו דרישות אחרות אינן רלוונטיות לתובענה ומהוות נסיון לבצע מסע דיג על מנת לבסס תביעה חסרת יסוד.

המבקש טען בתשובתו כי על אף התחייבותה טרם הגישה המשיבה תצהיר גילוי מסמכים ומענה לשאלון, ותחת זאת בחרה ליתן תגובה סתמית ומתחמקת אשר אינה מתייחסת להליך גילוי המסמכים לגופו.

דין הבקשה להתקבל.

להליכי העיון וגילוי המסמכים נודעת חשיבות רבה:

"המטרה של הליכי גילוי ועיון הינה להביא לכך שההליך העיקרי יתנהל בקלפים גלויים, כאשר כל צד יודע מראש מהם המסמכים שבידי הצד האחר, ואשר יש בהם כדי לחזק את עניינו של הצד האחר או להחליש את עניינו של זה. כך תימנע הפתעה של הצד שכנגד במהלך ההוכחות ויקטן החשש שהפתעה כאמור תוביל לעיכובים בשמיעתו של המשפט (רע"א 4249/98 שמעון סוויסה נ' הכשרת הישוב-חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נה (1) 515, 520). ניהול שלב ההוכחות באופן שכל אחד מבעלי הדין מודע לחומר שבידי יריבו אף יגביר את יכולתו של בית המשפט בחשיפת האמת" (רע"א 4234/05 בנק המזרחי המאוחד נ' פלץ, עמ' 4 (פורסם בנבו) (14.8.05)).

תקנה 120(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 קובעת, כי בעל דין רשאי לפנות לבית המשפט באם פנה לבעל הדין שכנגד בבקשה בכתב להשיב על שאלון ולגלות מסמכים וזה לא נענה לבקשה תוך 30 יום מיום שנמסרה לו. בענייננו, פנו הצדדים זה לזה בבקשות לגילוי מסמכים ומענה לשאלון, אך בעוד המבקש הגיב לבקשה שהופנתה אליו במועד הקבוע לכך, המשיבה לא עשתה כן עד היום, על אף ששלושים היום המנויים לכך חלפו זה מכבר. יתרה מכך, מתשובתו של המבקש עולה כי המשיבה אף לא עמדה בהתחייבותה בתגובתה לבית המשפט, להגיש את תצהיר גילוי המסמכים והמענה לשאלון תוך 7 ימים. המשיבה טענה, אמנם, כי איחור זה נבע מצינתור שעבר בא כוחה. ככל שזו הסיבה לאי מתן מענה כנדרש, היה עליה לפנות בבקשה מתאימה לצד שכנגד או לביהמ"ש ולא לעשות דין לעצמה.

המשיבה טוענת, כי המבקש לא ביצע את גילוי המסמכים והמענה על השאלון כראוי, ו יש להורות על גילוי מלא מטעמו. טענה זו אין מקומה בבקשה זו וככל שיש למשיבה השגות להתנהלותו של המבקש, יכלה לפנות בבקשה מתאימה לביהמ"ש במועדים שנועדו לכך, ואין באמור כדי להוות הצדקה לאי מתן מענה לבקשת המבקש לגילוי מסמכים ומענה שאלון.