ת"א 15020-07-10 בנק הפועלים בע"מ נ' בנ-שב נכסים והשקעות בע"מ ואח'

בתיק זה ביום 05.01.2011 ע"י כבוד הרשם צחי אלמוג. ביום 20.2.12 הגיש הבנק תצהירי עדות ראשית להם צירף את נספח 17 לפיו הגיש נתבע 2 ביום 18.9.10 בקשה למתן צו כינוס והכרזתו כפושט רגל. לדיונים שהתקיימו בפניי לא התייצב הנתבע 2, אשר לטענת הבנק (בקשה מיום 15.2.12) לא אותר.

תמצית טענות הצדדים:

2.תמצית טענות הבנק:

לטענת הבנק, החוב נשוא התובענה מורכב משניים: האחד, יתרת חובה בחשבון העו"ש של החברה, אשר ביום הגשת התובענה (13.07.10) עמדה על סך של 6,204 ₪ (העתק מספרי הבנק בדבר יתרת החוב בחשבון העו"ש צורף כנספח 5 לתצהיר עדות ראשית של מר רון לוי, מנהל הסניף בבנק). השני, יתרת הלוואה שניתנה לחברה, אשר עומדת ביום הגשת התובענה על 309,098 ₪ ואשר יש לצרף לה ריבית מרבית החל מיום הגשת התובענה ועד התשלום בפועל (העתק מספרי הבנק בדבר יתרת ההלוואה צורף כנספח 6 לתצהיר עדות ראשית של מר רון לוי, מנהל הסניף בבנק). לפיכך, סך סכום התביעה המבוקש הינו 315,302 ₪ בצירוף ריבית בשיעור מרבי.

לטענת הבנק, ניתנו למעשה שתי הלוואות לחברה: ההלוואה הראשונה ניתנה במאי 2008 על סך של 400,000 ש"ח ומלוא סכום ההלוואה הועבר לחשבונו הפרטי של מר בן יהודה בסניף רמת אפעל של הבנק. ההלוואה השנייה הינה, למעשה, מחזור ההלוואה הראשונה, אשר הועמדה ביום 05.05.2009 בסך קרן של 300,000 ₪ בהתאם לכתב התחייבות וערבות להחזר ההלוואה מיום 05.05.09 (נספח 4 לתצהיר עדות ראשית של מר רון לוי מטעם הבנק).

לטענת הבנק, אין כל בסיס לטענות מר בן יהודה נגד ההלוואה ולא ברורה טענתו בדבר "לקיחתה" ע"י הבנק.

כמו כן, טענת מר בן יהודה, כי נמשכו מהחשבון שיקים שזויפו ע"י מר שביט בסכום של

91,463 ₪ איננה נכונה. לאור העדויות עלה, כי מר בן יהודה הוא שמשך שיקים בחשבון וככל שנמשכו שיקים אחדים ע"י מר שביט, הרי פעולה זו נעשתה בידיעתו ובהרשאתו של מר בן יהודה ובהרשאת החברה. מכל מקום, מר בן יהודה לא הודיע לבנק דבר על טענת זיוף או כל טענה שיש לו נגד מר שביט. כמו כן, לא הוגשה תלונה במשטרה, אלא לאחר הגשת התביעה.

לאור ערבותו של מר בן יהודה יש לחייבו ביחד ולחוד עם החברה בסכום התביעה.

3.תמצית טענות הנתבעים:

כאמור לעיל, כנגד הנתבע 2 ניתן פסק דין בתיק זה ביום 05.01.2011 והוא הגיש בקשה לצו כינוס, לפיכך תוצאות פסק הדין רלבנטיות לנתבעים 1 ו-3 בלבד (להלן: "הנתבעים").

לטענת הנתבעים, עילת התביעה התבססה על נספח 3 לכתב התביעה, אשר הינו כתב התחייבות להחזרת הלוואה. מאחר וכתב התחייבות זה לא נחתם ע"י החברה ולא ע"י מר בן יהודה, הרי שאין לבנק עילת תביעה נגדם.