ת"א 14995-05-09 ח'ראנבה נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ

בהחלטה שניתנה במעמד הצדדים בישיבת קדם המשפט שהתקיימה ביום 13.5.2014 הוריתי על הגשת תצהירי עדות ראשית וקבעתי את התיק לישיבת הוכחות ליום 25.11.2014 משעה 10.30 ולמשך כל היום.

ביום 26.6.2014 הגיש התובע בקשה מוסכמת להארכת מועד להגשת תצהירי עדות ראשית עד 1.9.2014 ובקשה נענתה על ידי כמבוקש.

התובע לא הגיש תצהירי עדות ראשית גם בתוך המועד המוארך ולא הגיש בקשה להארכת מועד. בשל כך, הגישה הנתבעת ביום 14.10.2014 בקשה לסילוק התביעה על הסף מהטעם שהתובע לא הגיש את תצהיריו במועד ולפיכך אין הוא יכול להוכיח את תביעתו. בעקבות בקשה זו "נזכר" התובע שהיה עליו להגיש תצהירי עדות ראשית, והגיש ביום 2.11.2014 בקשה מוסכמת למחיקת הבקשה לסילוק התביעה על הסף, להארכת מועד להגשת תצהירי עדות ראשית מטעמו ולדחיית מועד הדיון. הנימוק שעמד בבסיס הבקשה הוא עומס עבודה רב שהיה שרוי בו ב"כ התובע.

בהחלטה מיום 2.11.2014 מחקתי את הבקשה לסילוק התביעה על הסף, ודחיתי את הבקשה להארכת מועד להגשת תצהירי עדות ראשית ואת הבקשה לדחיית הדיון מהנימוקים המפורטים באותה בקשה. בהחלטה זו נתבקש התובע להודיע, תוך 14 ימים מקבלת ההחלטה, מדוע אין למחוק את התביעה בשל אי הגשת תצהירי עדות ראשית.

בהודעה שהגיש התובע ביום 16.11.2014 נטען, כי הבקשה להארכת מועד שהוגשה על ידו חסרה נימוק נוסף שנמחק לבקשת ב"כ הנתבעת והוא שהתנהל בין הצדדים משא ומתן לסיום התיק בפשרה. מטעם זה לא הוגשו תצהירי עדות ראשית שכן הצדדים ציפו לסיים את התיק בהסכמה.

גם נימוק זה לא ניתן לקבל. משנקבע התיק להוכחות מבעוד מועד וניתנה הוראה על הגשת תצהירי עדות ראשית, חייבים הצדדים להיערך לישיבת ההוכחות ולקיים את אשר דרוש מהם לצורך קיום הישיבה כסדרה. ניהול משא ומתן בין הצדדים או עומס עבודה רב במשרד ב"כ בעלי הדין אינם נימוקים המצדיקים הארכת מועד להגשת תצהירי עדות ראשית בעיקר כאשר הארכת המועד מביאה בהכרח לדחיית ישיבת ההוכחות. כאשר הארכת המועד המבוקשת משבשת את לוח הזמנים של בית המשפט וגורמת לדחיית ישיבת הוכחות שנקבעה זה מכבר ובדרך זו גורמת לבזבוז זמן שיפוטי שהוא המשאב היקר ביותר למערכת בתי המשפט, חובה על בית המשפט, בהעדר נימוק המצדיק הארכת המועד, לדחות את הבקשה.

בית המשפט העליון עמד לאחרונה בשורה של פסקי דין שניתנו על הנזק שגורמות בקשות לדחיית מועדי דיון המוגשות בדקה האחרונה לציבור בכללותו ולמערכת בתי המשפט ולציבור המתדיינים בפרט. ברע"א 8327/05 דוד צדיק נ' ציון פנימי דן ביהמ"ש העליון בבקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לדחות בקשה מוסכמת לדחיית דיון. הנשיא גרוניס קבע, כי "דחיות דיונים מונעות ניצול מיטבי של הזמן השיפוטי, שהינו המשאב היקר ביותר של הרשות השופטת ... דחייתם של דיונים גורמת לאובדן זמן שיפוטי. כתוצאה מכך נפגעים מתדיינים אחרים, שניתן היה לשמוע את תיקיהם במועד מוקדם יותר, אלמלא הדחיות המרובות. כלומר, אחת התוצאות של דחיית מועדי הדיון הינה התארכות משך הזמן הממוצע החולף מעת הגשתו של ההליך ועד לסיומו...". על כן, נקבע כי "הואיל ולהחלטות בבקשות דחיה יש השלכות מעבר לעניינם הפרטני של בעלי הדין בתיק המסוים, אין ליתן משקל מכריע להסכמת הצדדים שעה שעל בית המשפט להחליט האם להיעתר לבקשת הדחיה או לדחותה".

ברע"א 5281/06 צ'מפיון מוטורס (ישראל) בע"מ נ' שירלי עוז התייחס השופט רובינשטיין לנזק שגורמות בקשות דחייה למערכת בתי המשפט ולכלל ציבור המתדיינים וקבע "זכותו של כל אדם שעניינו בבית המשפט יישמע תוך זמן סביר: 'הזכות למשפט הוגן חובקת ניהול וסיום יעיל ככל שניתן של ההליך המשפטי ... על בית המשפט לעמוד על המשמר שמשפטים יתחילו ויסתיימו תוך זמן סביר ... לבד מאינטרס הפרט, בקשת הדחיה מחייבת אף שקילתו של האינטרס הציבורי בדבר עבודתם התקינה של בתי המשפט, ניצול הזמן השיפוטי בצורה מיטבית ובירורן המהיר של תובענות".

לאחרונה אף הופץ נוהל חדש של נשיא בית המשפט העליון, אשר מסביר ומפרט את הנזק שבקשות הדחיה גורמות למערכת בתי המשפט ולכלל הציבור. בהתאם לנוהל החדש, בקשת דחיה המוגשת במעמד הדיון או בסמוך לו גורמת להתמשכות ההליך לפחות ב-3 חודשים. הנוהל אף עמד על הנזק שנגרם עקב בזבוז הזמן השיפוטי שהוא המשאב היקר ביותר למערכת בתי המשפט, כתוצאה מבקשות הדחיה. על כן, נקבע נוהל קפדני ביותר בטיפול בבקשות דחיה.