ת"א 14962-09-16 פוסטרלוב נ' סיוע משפטי

1.לפניי בקשת הנתבע לסילוק התביעה על הסף.

 2.המדובר בתביעה במסגרתה טוען התובע כי הנתבע הפר את החובה הקבועה בסעיף 2 לחוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), תשי"ט – 1958, שעה שלא נתן מענה במועד ביחס לשתי בקשות שהגיש התובע לקבלת סיוע משפטי - האחת מיום 29.3.15 (להלן: הבקשה הראשונה) והשנייה מיום 27.6.15 (להלן: הבקשה השנייה).

3.הנתבע מבקש לסלק את התביעה על הסף משני טעמים: מחמת מעשה בית דין ובשל היותה טרדנית או קנטרנית.

4.בכל הנוגע לטענת מעשה בית דין - הנתבע אמנם הצביע על כך שבכל הנוגע להחלטתו מיום 15.6.16, בה נדחתה הבקשה השנייה של התובע, קיים מעשה בית דין, שכן התובע ערער על החלטה זו וערעורו נדחה בפסק דין מנומק, בו נקבע, בין היתר, כי "בדין הגיעה המשיבה למסקנה כי אין מקום ליתן למערער סיוע משפטי לצורך הגשת התביעה כפי שביקש" (עש"א (מחוזי נצרת) 18845-07-16, פוסטרלוב נ' הלשכה לסיוע משפטי, פסק דין מיום 10.10.16).

ודוק: טענת מעשה בית דין לא יכולה לעמוד לנתבע בכל הנוגע לבקשתו הראשונה של התובע לקבלת סיוע משפטי, שכן ערעורי התובע על החלטת הנתבע לדחות בקשה זו, לא הסתיימו בהכרעה מפורשת או מכללא של בית המשפט באותה פלוגתא ובקביעת ממצא פוזיטיבי, אלא נמחקו - האחד נמחק נוכח הודעת הנתבע כי יזמן את התובע לראיון נוסף על מנת לבחון את ההיבטים שהעלה בערעורו (עש"א 9048-06-15, נספח ז' לבקשה) והשני נמחק בהסכמת התובע ועל מנת לאפשר לו להציג מסמכים לנתבע (עש"א 37148-03-16, נספח טז לבקשה).

מכל מקום, אין בטענת מעשה בית דין שהעלה הנתבע, כדי להצדיק את סילוק התביעה על הסף ולעניין זה יש להעמיד דברים על דיוקם: על פי כתב התביעה וטענות התובע בתגובתו לבקשה, עילת התביעה לה טוען התובע איננה נובעת מעצם סירובו של הנתבע להעניק לו סיוע משפטי (שאז, כאמור, היה קם מעשה בית דין לכל הפחות בנוגע לבקשתו השנייה של התובע), אלא היא מושתתת על טענת התובע כי פניותיו לנתבע לא נענו במועד הקבוע בחוק, דבר שלטענתו הסב לו נזק. על כן ומשאין מדובר בתביעה בגין אותה עילה אשר כבר נדונה והוכרעה על ידי בית המשפט, כשם שאין מדובר באותה פלוגתא, הרי שלא קם מעשה בית דין בגינו יש לסלק את התביעה על הסף.

5.ובאשר לטענה כי מדובר בתביעה טרדנית וקנטרנית - טענות הנתבע בעניין התנהלות התובע בעבר, במסגרת ההליכים והאירועים שקדמו להגשת התביעה דנן, אינן מצדיקות נקיטה בסעד הדרסטי של סילוק התביעה על הסף.

יחד עם זאת וכפי שאפרט להלן, בכל הנוגע לכתב התביעה עצמו ובפרט לנזק הנטען ולסעדים הנתבעים על ידי התובע, יש בבקשת הנתבע ממש:

6.הסעד הראשון לו עותר התובע, הינו "לאכוף בצו על הנתבע לתת מענה מנומק לפניית התובע מ- 15.5.16". מעיון בנספחי התביעה עולה, כי מדובר בפנייה בה ביקש התובע לקבל "סירוב רשמי" וזאת בכל הנוגע לבקשתו הראשונה לקבלת סיוע משפטי. אלא שסירוב הנתבע ניתן במכתבו המנומק והמפורט מיום 22.8.16 (נספחים י"ט ו- כ' לבקשה), כך שאין מקום למתן סעד זה ודינו להימחק.

7.הסעד השני לו עותר התובע, הינו "לתת צו מניעה האוסר על הנתבע לא לענות לפניותיו של התובע...". ניתן להבין כי מדובר בסעד המחייב את הנתבע להשיב לפניות התובע, אך כאמור - הפניות שתיהן, הן הבקשה הראשונה והן הבקשה השנייה, כבר נענו על ידי הנתבע ומשכך, גם סעד זה דינו להימחק.