ת"א 1488-08

הנתבע הגיש בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין מיום 19.11.14, וזאת עד להכרעה בערעור שהוגש על פסק הדין.

הנתבע מפרט בבקשתו את סיכויי הערעור וכן מדגיש העובדה כי התובע מצוי בפשיטת רגל. בכלל זאת מעלה הנתבע בבקשתו את החשש כי כספים אשר ישולמו על ידי הנתבע לפי פסק הדין יחולקו לנושים, כך שאם יבוטל פסק הדין בערעור לא יהיה בידי הנתבע לקבלם בחזרה.

נוכח מעמדו של התובע במסגרת הליכי פשיטת הרגל, ניתן צו ארעי לעיכוב ביצוע פסק הדין, באופן שלפיו כל סכום שיתקבל בתיק ההוצל"פ במסגרת מימוש השטרות/פסק הדין, יוותר בתיק ההוצל"פ ולא יועבר לתובע או לכל גורם אחר לרבות למנהל המיוחד שמונה לתובע בהליכי פשיטת הרגל.

התובע בתגובתו עמד על ההלכה לפיה כאשר מדובר בחיוב כספי, הרי שלעתים נדירות יעוכב ביצועו של פסק דין. עם זאת, גם התובע ער לכך שיש להתייחס באופן מיוחד למקרה זה שעה שהינו נתון בהליך פשיטת רגל. לפיכך התובע מציע, כי הכספים אשר ישולמו לפי פסק הדין יוותרו בקופת הכינוס של הנאמן ולא יחולקו.

הנאמן על נכסי התובע בהליך פשיטת הרגל, עו"ד ניר הורוביץ, ביקש להגיש עמדתו בבקשה. לעמדת הנאמן, אין מניעה לקדם הליכי ביצוע פסק הדין, בכפוף למתן הצהרתו לפיה לא יבצע כל חלוקה של כספים לאיזה מהנושים.

זימנתי הצדדים לדיון בבקשה וזאת גם על מנת לבחון אפשרות לקידום הסדר כולל בין התובע לנתבע. בהמשך לדיון התקיימו מגעים בין הצדדים עד אשר הוגשה הודעת ב"כ התובע לפיה הצדדים לא הגיעו לידי הסכמות ביניהם.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ונתתי דעתי גם לעמדת הנאמן הגעתי למסקנה לפיה דין הבקשה לעיכוב ביצוע להידחות, בכפוף לקביעת התנאי בדבר איסור חלוקת הכספים והותרתם בידי הנאמן.

מדובר בפסק דין אשר קובע חיוב כספי. ככל שיובטח, כי במידה ופסק הדין יבוטל בערעור יוחזרו הכספים לידי הנתבע, אזי הכף נוטה לצד ביצועו של פסק הדין.

על כן, הבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין נדחית בכפוף לכך שכל סכום שייגבה על יסוד פסק הדין יוותר בידי הנאמן ולא יחולק וזאת עד למועד בו יהפוך פסק הדין לחלוט לאחר הערעור שהוגש.