מ' נ' קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים ואח'

אקדמות מלין 

1.התובע יליד 27.10.1947, נפגע ביום 24.5.2008 בתאונת דרכים, כהגדרתה בסעיף 1 לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975 (להלן: "החוק") ותביעתו דנא, היא לתשלום הפיצויים המגיעים לו עקב התאונה לפי הוראות החוק. הנתבעת אינה חולקת עוד על אחריותה לשלם לתובעת את נזקיו עקב התאונה. וכן מוסכם, כי הצד השלישי, הבעלים, המחזיק ומתיר השימוש ברכב המעורב בתאונה, ישפה את הנתבעת/המודיעה בשיעור 30% מכל סכום שבו תחויב כלפי התובע בהליך דנן.

הפלוגתא היחידה שבין בעלי-הדין והטעונה הכרעה שיפוטית נסובה סביב שאלת תיחום הנזק ושומת הפיצויים.

2.התובע נפגע בתאונה בראש ובכתף שמאלית. פונה, באמבולנס, לבית-חולים רמב"ם בחיפה (להלן: "בית-החולים"). נבדק בחדר מיון ואובחנו שברים בסטרנום ובצלעות, והמטומה תת עורית פריאטלית משמאל עם חתך בעור ובקרקפת. אושפז במחלקה כירורגית חזה להשגחה. שוחרר לביתו ביום 28.5.2008, עם המלצה להמשך מעקב רפואי במסגרת קופת-החולים. בהמשך, קיבל טיפולי פיזיותרפיה ושיקום.

3.שלושה מומחים רפואיים מטעם בית-המשפט בדקו את התובע וערכו חוות-דעת בעניינו: פרופ' מרטין רביי, מומחה לנוירולוגיה (להלן: "פרופ' רביי"); פרופ' דניאל האובן, מומחה לכירורגיה פלסטית ואסתטית (להלן: "פרופ' האובן"); וד"ר צבי גורן, מומחה לכירורגיה אורתופדית (להלן: "ד"ר גורן"). פרופ' רביי וד"ר גורן קבעו בחוות-דעתם, כי לתובע לא נותרה נכות רפואית יציבה בגין התאונה. פרופ' רביי, קבע לתובע נכות רפואית זמנית, בשיעור 5% לתקופה מיום התאונה ועד ליום 1.8.08 בגין התאונה. וכן, פרופ' האובן קבע בחוות-דעתו, כי לתובע דרגת נכות רפואית יציבה בשיעור 10% בגין התאונה, לפי סעיף 75(1)(ב) ו- 75(2)(ב) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה (התוספת), תשט"ז – 1956).

ויודגש: בעלי הדין ויתרו, מדעת ומרצון, על חקירת המומחים הרפואיים על חוות-דעת בבית-המשפט.

4.התובע טוען לפיצויים במספר ראשי נזק והם:

נזק מיוחד

א.הפסד השתכרות - 35,000 ₪.

ב.הוצאות - 7,000 ₪ .

ג.עזרת צד ג' - 15,000 ₪.