ת"א 14842-08-14 א. עמית ושות' חברה לבנין ופיתוח בעמ נ' מרקי בר הרצליה בע"מ ואח'

להלן החלטה משותפת בבקשות מס' 42 ו-43, הן הבקשות לעיכוב ביצוע פס"ד ועיכוב חילוט ערובה-

לאחר שעיינתי בבקשה; בתגובה ובתשובה לה; בפסק הדין שניתן ביום 6.8.2017 סבורה אני כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשת ומשכך דין הבקשה להתקבל. להלן נימוקיי:

ככלל, יש להגיש ערעור ובד בבד בקשה לעיכוב ביצוע אשר תידון בפני ערכאת הערעור ועל בסיס כתב הערעור שיוגש.

בנסיבות המקרה המיוחדות שלפנינו, פסק הדין ניתן במהלך פגרת הקיץ (6.8.2017) בהיעדר נוכחות הצדדים או באי כוחם;

במסגרת הבקשה נטען כי נוכח נוהל פנימי של ביהמ"ש העליון לא ניתן להגיש ערעורים עד לסיום הפגרה (6.9.2017) ולכן למעשה מנועה המבקשת מלהגיש את הבקשה לגורם המטפל בה- ערכאת הערעור;

המדובר בעיכוב ביצוע למשך זמן קצוב וקצר ועד להגשת הערעור בלבד (להבדיל מעיכוב הביצוע עד למתן החלטה בערעור) ולא יאוחר מיום 13.9.2017;

הערבות תיוותר על כנה לשם הבטחת התשלום למשיבה 2 (עמלים משאבי אנוש בע"מ) ויהא בדבר כדי למנוע או לצמצם נזק ככל שיגרם;

המבקשת העלתה את החשש כי ככל שתחולט הערבות לא יהא בידי המשיבה 2 האפשרות להשיב את הכספים ככל שהערעור יתקבל. ראו בעניין זה טענותיהן ההדדיות של המבקשת והמשיבה 2 לפיהן ענפי המקצוע- בנייה והכוח האדם הזר הינן בסיכון ענפי גבוה וראה דו"ח BDI שצורף לבקשה. איני יכולה לשלול בשלב זה את החשש הנטען, על סמך הכתוב בלבד.

בנוסף, בשל העובדה כי מצויים אנו בשלב מקדמי ובטרם הוגש הערעור, לא ניתן לומר כי סיכוי הערעור קלושים ברמה המצדיקה את דחיית הבקשה.

באשר לבקשה לפיה ככל שלא תתקבל הבקשה לעיכוב ביצוע שתוגש לערכאת הערעור מבוקש להורות כי החיוב בגין הוצאות המשפט ישולם במישרין ולא באמצעות העירבון-

המבקשת חוששת כי ככל שהעירבון יחולט הדבר יגרום לנזק לתדמיתה וכן פגיעה כלכלית בשל פגיעה בשמירת האשראי הבנקאי ומנגד מעלה המשיבה 2 חששה כי בשל עיסוקה של המבקשת בענף הבניה הרי שגם היא נמצאת בסיכון ענפי גבוה.

נוכח האמור, משהמשיבה 2 הותירה נושא זה לשיקול דעתו של ביהמ"ש (בכפוף לאמור בסעיף 23 לתגובתה);