ת"א 14756-08-12 עירית ירושלים נ' נעימי ואח'

לפניי תביעה לתשלום חוב ארנונה.

1. עניינה של התביעה בחוב ארנונה בגין נכס ששימש למגורי הנתבעים. התובעת היא עיריית ירושלים. הנתבעים היו בני זוג שהתגוררו בנכס. נגד הנתבעת 2 ניתן פסק דין בהעדר הגנה ביום 13.3.15. נותר לדון בתביעה אך ככל שהיא מכוונת כלפי הנתבע 1 ("הנתבע").

2. החובות הנתבעים מתייחסים לתקופה שבין 1.1.06 ובין 4.11.08.

3. נגד הנתבע ננקטו הליכי פשיטת רגל. ביום 15.11.01 ניתן נגדו צו כינוס נכסים (ראו ס' 1 לבקשה למתן רשות להתגונן, וכן התדפיס שצורף לתגובת התובעת מיום 7.5.13). החובות הנתבעים נוצרו בתקופה שלאחר צו הכינוס. משכך, אין הם חובות ברי תביעה ואין מניעה להגיש בגינם תביעה לבית המשפט (ש' לוין וא' גרוניס פשיטת רגל (מהדורה שלישית, 2010), בעמ' 226, הנתבע חזר בו מטענותיו בעניינים אלה, ראו ע' 1, ש' 20-17 לפרוטוקול וכן השלמת הטיעון מטעמו; אף לא נתבקש עיכוב הליכים על ידי הנאמן שמונה בהליכי פשיטת הרגל).

4. לעניינו חשוב לציין כי בד בבד להליכי פשיטת הרגל נקט הבנק למסחר בע"מ ("הבנק") הליכים במסגרת ההוצאה לפועל לשם מימוש משכנתה שהיתה רשומה לטובתו על הנכס. ביום 12.12.99 מונה בא כוח הבנק ככונס נכסים על זכויות הנתבעים בנכס (ראו נספח 1 לתגובת כונס הנכסים מיום 18.12.12, להלן: "כונס הנכסים"). ביום 5.11.08 פעל כונס הנכסים לפינוי הנתבעים מן הדירה הנדונה וזאת בהתאם להחלטת ראש ההוצאה לפועל בעניין זה (ראו הדוח נספח 2 לתגובת כונס הנכסים). הנתבע לא חלק על כך (ע' 1, ש' 18-17 לפרוטוקול). במועד זה, היינו 5.11.08, תפס כונס הנכסים חזקה בדירה.