ת"א 14755-06-11 אזכוריה נ' אוחיון ואח'

הרקע

1.על פי כתב התביעה, שהוגש ביום 12.6.11, התובע, שהוא נהג משאית במקצועו, נפל קרבן למעשה "עוקץ" של הנתבעים, שהינם בני זוג אשר ניהלו בתקופה הרלוונטית עסק להובלות בשם מ.ש.א. שירותי הובלה (להלן – החברה), כשהנתבעת 1 (להלן – הנתבעת) מוכרת כבעלים של החברה.

2.כנטען בכתב התביעה, ביום 6.4.09 מכרו הנתבעים לתובע משאית מסוג גרר תומך מספר רישוי 82-128-00 (להלן – המשאית), הרשומה על שם הנתבעת, בסכום של 50,000 ש"ח.

לטענת התובע, הסיבה היחידה לרכישת המשאית הייתה הבטחתו של הנתבע 2 (להלן – הנתבע) לקיים שיתוף פעולה עם התובע ולספק לו עבודה סדירה, סולר, וכן נגרר, תמורת עמלה (להלן – העסקה).

3.התובע טוען כי הוא סמך על הנתבע, שעמו נוהל המו"מ, ואף הסמיך את הנתבע לבצע לבדו את העברת הבעלות במשאית, ורק כעבור כ-3 חודשים, כאשר קיבל לידיו את רישיון הרכב של המשאית - גילה התובע כי המשאית מעוקלת ורשומה עדיין על שם הנתבעת .

4.התובע טוען כי הנתבעים הפרו הפרה יסודית את העסקה – לא סיפקו לו עבודה, ולא סיפקו נגרר, וכאשר סיפקו עבודה לזמן מה – לא שילמו לתובע תמורתה.

5.לטענת התובע, בעקבות התנהלות הנתבעים עומדת המשאית כ"אבן שאין לה הופכין " במגרש בירושלים , מחודש אוקטובר 2009, בעלות של 2,000 ש"ח לחודש דמי אחסון.

6.התובע טוען כי לא יכול היה להקטין את נזקו ולעשות פעולה כלשהי במשאית מאחר והינו חסר אמצעים ומאחר שהמשאית איננה בבעלותו.

7.התובע דורש פיצויי קיום בסכום של 199,230 ש"ח , כמפורט בסעיף 22 לכתב התביעה (הסכומים כוללים הפרשי הצמדה וריבית):