יטיב ואח' נ' משה"ב חברה לשיכון בניין ופיתוח בע"מ ואח'

תביעה כספית בסכום של 1,400,000 ₪ בגין ליקויי בניה.

רקע 

1.התובעים רכשו מהנתבעת 1, חברה העוסקת בבניה ומכירה של דירות ("הנתבעת"), קוטג' דו משפחתי בפסגת זאב הכולל קומת כניסה, קומת מגורים, עליית גג ומרתף ("הבית"). הבית נבנה על ידי הנתבעת 3, חברה קבלנית ("נתבעת 3" או החברה הקבלנית"), הנתבע 2 מנהל בחברה הקבלנית ("הנתבע").

2.לפי האמור בכתב התביעה על הנתבעים כולם לפצות את התובעים בגין הנזקים וההפסדים שנגרמו להם עקב ליקויי הבניה החמורים שהתגלו בביתם. התביעה הוגשה נגד שלושת הנתבעים בטענה כי שלושתם חבים כלפי התובעים ביחד ולחוד.

3.כתב התביעה המקורי עמד על סכום של 520,000 ₪. במהלך ההליך, וכפי שיבואר, קבע מומחה בית משפט כי מצב הבית הוחמר, הוא אינו ראוי עוד למגורים, ועל התובעים לפנותו. התובעים פינו את הבית ובהמשך הגישו כתב תביעה מתוקן כאשר סכום התביעה הועמד על 1,400,000 ₪.

4.במהלך ההליך שולמו על ידי הנתבעים לתובעים סכומי כסף שונים כדלקמן: במועד פינוי הבית שולם סכום של 50,000 ₪ וזאת על מנת לאפשר לתובעים לפנות ביתם ולשכור דירה חלופית. בהמשך שולם סכום נוסף של 39,000 ₪ וזאת כסעד זמני עבור תשלום דמי שכירות שעל התובעים לשאת בהם.

5. נוכח חומרת הליקויים והצורך בפינוי הבית נעשו ניסיונות רבים לקידום ההליך להכרעה מהירה, בין על דרך פשרה או גישור, ובין באמצעות מתווים אחרים שיאפשרו הכרעה ללא שמיעת ראיות. ניסיונות אלו כשלו, ואין אלא ליתן פסד דין על פי דין ועל יסוד חומר הראיות שהוגש.

6.בסיכומיהם, מדגישים הנתבעים שהם הסכימו לכל הצעות בית משפט לקידום ההליך בכל דרך אפשרית ואף ניאותו לשלם כספים עוד בעת ניהול ההליך, אך היו אלו דווקא התובעים שעמדו על ניהול הליך "כהלכתו", תוך הגשת בקשות ביניים רבות, לרבות תיקון כתב התביעה בשלב מאוחר מאוד. הנתבעים טוענים שיש לשקול כל זאת לחובת התובעים לכל הפחות לעניין ראש נזק של עגמת נפש והוצאות. איני מקבלת טענות אלו. זכותם של התובעים למצות את ההליך המשפטי כדת וכדין. עם זאת, יש ממש בטענת הנתבעים כי בנסיבות אלו אין מקום לטענות התובעים בדבר התארכות ההליך המשפטי.

7.מר יקי נחמן מונה כמומחה מטעם בית משפט (לא כמומחה מוסכם, "מומחה בית משפט" או "מר נחמן"). מר נחמן הגיש חוות דעת ראשונה בה מצא כי קיימים בבית ליקויים שונים, לרבות ליקויי רטיבות בכל קומות הבית, ולרבות ליקויי רטיבות קשים מאוד בקומת המרתף (במ/1). בחוות דעתו הדגיש מר נחמן שיש לבצע בדיקות נוספות כדי לעמוד על מקור הכשל או הכשלים הגורמים לרטיבות הקשה, ורק לאחר מכן ניתן יהא לקבוע אלו תיקונים יש לבצע ומה עלותם. כעבור זמן נערכה על ידו חוות דעת נוספת בה נקבע שעל התובעים לפנות ביתם (במ/3), ובהמשך נערכה חוות דעת מעודכנת לשם עדכון עלויות התיקון (במ/4).

8.ואלו העדים שהעידו: מטעם התובעים העיד התובע 1, מטעם הנתבעים העיד נתבע 2. שני הצדדים צרפו לתצהירי העדות הראשית שהגישו את חוות דעת המומחים מטעמם; המומחים לא נדרשו לחקירה. התובעים צירפו לתצהיריהם גם תוצאות של בדיקות מעבדה שונות שערכו, לרבות של מכון התקנים. מומחה בית משפט העיד ונחקר ממושכות על חוות דעתו.

9.בטרם אדרש לעדויות ולטענות אציין כבר עתה. התמונה המצטיירת מכלל הראיות היא קשה מאוד, לפיה התגלו בבית התובעים ליקויים חמורים וחריגים בהיקפם, כאשר הבעיה העיקרית היא בעיית רטיבות קשה בכל קומות הבית, כה קשה עד שהתובעים נאלצו לפנות ביתם במהלך ההליך.

רקע עובדתי ועיקר מחלוקות הצדדים

10.הסכם המכר נחתם ביום 21.07.10 ובו התקשרו התובעים עם הנתבעת 1 בהסכם לרכישת הבית תמורת 1,500,000 ₪ (נספח א' לתצהיר התובעים; נספח א' לתצהיר הנתבעים; "הסכם המכר"). החזקה בבית נמסרה לתובעים ביום 14.12.11 (פרוטוקול מסירה נספח ד' לתצהיר התובעים; נספח ב' לתצהיר הנתבעים).

בנוסף להסכם המכר נקשר בין התובעים לחברה הקבלנית (נתבעת 3) הסכם נוסף בו הוסכם על ביצוע עבודות נוספות במרתף ובגג תמורת 85,000 ₪, עבודות שמטרתן ליצור במרתף יחידת דיור נפרדת והכשרת קומת הגג למגורים (נספח ב'1 לתצהיר התובעים; "ההסכם הנוסף"). ההסכם הנוסף אינו נושא תאריך, לפי האמור בו העבודות אמורות להסתיים בתאריך 21.12.12 (כשנה לאחר מועד מסירת החזקה), אולם בסיכומיהם טוענים התובעים כי התאריך שגוי, והתאריך הנכון הוא 21.12.11 (כשנה קודם), כעולה מחשבוניות התשלום (נספחים ב'2 לתצהיר התובעים). נוכח מסקנותיי אין משמעות של ממש לתאריך ההסכם.

11.כאמור החזקה בבית נמסרה בחודש דצמבר 2011. סמוך לאחר מכן פנו התובעים לנתבעים בדרישות חוזרות לתיקון הליקויים; שני הצדדים צירפו לתצהירים התכתבויות רבות בין הצדדים החל מחודש פברואר 2012 וכלה בחודש מרץ 2013 (נספחים ה'-י"ג לתצהיר התובעים; נספח ה' לתצהיר הנתבעים). בד בבד עם פניות אלו פנו התובעים למומחה מטעמם, מר בן עזרא, שערך מספר חוות דעת מומחה.

12. בחודש מאי 2013 הוגשה התביעה המקורית בסכום של 520,000 ₪.

13.מר נחמן מונה כמומחה מטעם בית משפט, הוא ביקר בבית בחודש דצמבר 1013 וביום 08.04.14 ערך את חוות דעתו הראשונה (במ/1). כאמור, מר נחמן מצא שקיימים בבית ליקויים רבים ועלות תיקונם הוערכה על ידו בסכום של 240,307 ₪ כולל מע"מ ופיקוח, בתוספת סכום נוסף של 35,000 ₪, עלות החלפת חלק מהריצוף, אם יידרש .

14.בחודש אפריל 2014 לאחר שמומחה בית משפט ביקר בבית, התגלו ליקויים קשים במערכת הביוב בגינם נגרמו סתימות, הצפות וריחות חזקים בכל רחבי הבית. התובעים פנו לנתבעים בדרישה כי ייבצעו את התיקונים הנדרשים במערכת הביוב לאלתר. לאחר פניות רבות בוצעו התיקונים, ולתובעים תלונות קשות בגין כך, לרבות לגבי אופן ביצוע התיקונים, משך ביצוע התיקונים, הותרת מפגעי בטיחות בחצר וגרימת נזקים למבנה הבית. עם זאת אין מחלוקת כי בסופו של דבר הליקויים תוקנו וקו הביוב הוחלף בקו חדש (סעיפים 49 – 81 לתצהיר התובעים; סעיף 10 לתצהיר הנתבעים).