ת"א 1471-09 עמוס הדר מרכז סוכנות לביטוח בע"מ נ' אטיאס

לפני תביעה כספית בעילה חוזית והתעשרות שלא כדין לחיוב הנתבע בדמי ניהול ואחזקה לתובעת עבור שנים 2002-2008 בסך של 94,491 ₪ במרכז מסחרי אשר הנתבע בעלים בחנות המצויה בו.

רקע והליכים קודמים:

התובעת בנתה בנין מסחרי ברח' שומרון (נאות לון) בבאר שבע הידוע גם כגוש 38060 חלקה 17 (להלן- "המרכז"). ביום 05.04.94 נחתם הסכם (נספח א' לכתב התביעה, להלן-"ההסכם") בין התובעת לנתבע ומימי אטיאס לרכישת חנות מס' 5 במרכז 5 (להלן-"החנות") מהתובעת. מאוחר יותר, שנתיים לאחר חתימת ההסכם, מכרו הנתבע ורעייתו מימי אטיאס את החנות לאלברט אטיאס, אביו המנוח של הנתבע (להלן- "המנוח").

התביעה הוגשה תחילה נגד המנוח ולאחר פטירתו הגיעו הצדדים להסכמה דיונית לפיה הנתבע ישמש כחליפו (להלן- "הנתבע") והוגשו כתבי טענות מתוקנים. ביום 25.9.11 הגיש הנתבע בקשה לעיכוב הליכים בשל צו כינוס שניתן בעניינו. המותב הקודם שדן בתביעה הורה ביום 24.10.11 על עיכוב הליכים בתובענה נוכח צו הכינוס. על ההחלטה הוגשה בר"ע 54152/11/11 וכב' השופט רומנוב הורה שההליך יישמע הואיל והנתבע הוא חליפו של המנוח, הנתבע המקורי, ותוצאת ההליך , ככל שתתקבל התביעה, יהיו מעזבונו של המנוח מהנתבע אישית. לפיכך נקבע כי אין נפקות לצו הכינוס שניתן נגד הנתבע על ההליך. בהתאם לכך, הוחזר התיק לבית משפט זה והתביעה נשמעה בפני.

הליך קודם התנהל בין התובעת למנוח , גם הוא בתביעה כספית לחיוב בדמי אחזקה וניהול בנכס בת.א (באר שבע) 1262/02 (להלן-"התביעה הקודמת"). ביום 19.05.05 ניתן פסק דין ע"י השופט ג' טהר-לב (נספח ב' לתצהירו של עמוס הדר להלן- "פסק הדין הקודם") לפיו חוייב המנוח בסך של 17,255 ₪ כולל מע"מ לתקופה מחודש יוני 1996 עד יוני 2002. בתביעה הקודמת טען המנוח להעדר יריבות עם התובעת בהיעדר חוזה ביניהם. בפסק הדין קבע כב' השופט טהר לב כי "לא נותרה עוד מחלוקת על זכותה של התובעת לחייב את הנתבע בדמי אחזקה. השאלה היחידה היא מה היקף החוב" (פסקה 4 בפסק הדין הקודם). בנוסף נקבע כי רמת התחזוקה במרכז לקויה ונפלה מרמה בינונית של תחזוקה (פסקה 5). בהתאם לקביעות אלו, הופחת בפסק הדין החוב החודשי של המנוח מ-3$ למ"ר ל- 2.58$ לכל מ"ר.

התביעה שבפני, היא לתשלום החוב לדמי אחזקה וניהול לתקופה מאוחרת לתביעה הקודמת עבור שנים 2002-2008 .

טענות הצדדים:

התובעת טוענת כי בסעיף 7 להסכם התחייבו הקונים לשאת בחלקם היחסי בהוצאות ניהול ואחזקה של המרכז. משרכש המנוח את החנות מידי הנתבע ורעייתו הועברו אליו הזכויות והחובות לפי ההסכם (סעיפים 4 ו-5 לכתב התביעה). הוצאות הניהול והאחזקה כוללות הוצאות ישירות לאחזקת המרכז הכוללות חשמל, ארנונה , ניקיון, ביטוח ושמירה וכן הוצאות עקיפות לשירותי ניהול של המרכז. לטענת התובעים, בפסק הדין הקודם נקבעה החבות של המנוח לשאת בדמי אחזקה וניהול אך קביעותיו לעניין גובה החוב, אינם מחייבות לשנים המאוחרות לתביעה הקודמת הואיל ועלות ההוצאות השתנתה בחלוף השנים. משסרב הנתבע לשלם את החוב לפי דרישתה, הוגשה התביעה.