ת"א 14657-04-12 אלקיים ואח' נ' אבו ריא ואח'

החלטה זו ניתנת בין השאר בהמשך ובזיקה לפרוטוקול ביהמ"ש מיום 1/10/14.

ראשית דבר, תלויה ועומדת בקשה לדחיית התביעה על הסף, בקשה שהוגשה עוד ב- 17/5/12 יחד עם הבקשה למתן רשות להתגונן ואשר לא הוכרעה ע"י הרשם קבאני עקב העדר סמכות.

להלן אפרט את טענות המבקשים בבקשתם לדחיית התביעה על הסף:

1. המבקשים מבהירים, כי המשיבים הגישו אותה תביעה בהליך קודם בבית משפט זה, במסגרת ת.א. 24443-04-10. תביעה זו נמחקה בהמלצת בית המשפט לאחר שהתברר כי מדובר בתביעה מקודמת, שכן בהתאם להסכמת הצדדים על המבקשים להגיש תביעתם נגד "הגופים הרלוונטיים" לאחר ההכרעה בבג"צ. לטענת המבקשים, הכרעה זו טרם נפלה ועל כן טרם הגיע המועד לפיו עליהם להגיש תביעתם. שמכך, טרם נולדה למשיבים עילת תביעה נגד המבקשים.

2. המבקשים מפרטים בבקשה את השתלשלות העניינים כדלקמן: בתאריך 13.02.04 נחתם בין המבקשים למשיבים זיכרון דברים, לפיו סוכם כי המשיבים ימכרו למבקשים את זכויותיהם בבית ובמגרש מס' 298 מאדמות כרמיאל, לפי תוכנית המנהל שמספרה ג/11053, כנגד תשלום של סך 270,000 דולר. בהתאם לרישא של זכרון הדברים, הצהירו המשיבים כי אין כל מניעה חוקית לביצוע עסקת המכר הנ"ל ולהעברת זכויותיהם בממכר לידי המבקשים, וכי הינם המחזיקים הבלעדיים והבעלים הרשומים בלשכת רישום המקרקעין של זכויות החכירה בממכר. בסעיף 12 לזכרון הדברים נקבע פיצוי מוסכם בסך של 20,000 דולר.

3. המבקשים טוענים, כי שילמו למשיבים על חשבון התמורה סך של 50,000 ₪, עוד במעמד החתימה על זכרון הדברים, אך הוברר כי בפועל אין ברשות המשיבים כל סכום אשר כביכול ניתן להם על ידי המבקשים.

4. מנהל מקרקעי ישראל מסר למבקשים, כי הוא אינו מאשר העברת הזכויות בממכר לידיהם, בהיותם "לא יהודים", וזאת מאחר והקרקע נשוא הממכר הינה בבעלות הקרן הקיימת לישראל, כאשר תקנון הקרן אוסר העברת זכויותיו בקרקע שבבעלות הקרן למי שאינו יהודי.

5. לא זו אף זו, למבקשים התברר כי המשיבים חתמו ביום 10.03.04 על חוזה חכירה עם המנהל, אשר במסגרתו נקבע בעצם כי המשיבים מנועים מלמכור את הממכר למבקשים בהיותם ערבים.