ת"א 14657-04-12 אלקיים ואח' נ' אבו ריא ואח'

בפני תביעה כספית על סך של 74,515.76 ₪.

בפתח הדברים יצוין, כי הצדדים הסכימו לסיים את התיק בדרך של הגשת סיכומים בכתב וקבלת פסק דין, ללא שמיעת ראיות.

להלן יפורטו טענות התובעים:

1. הצדדים כרתו בניהם הסכם מכר ביום 22.08.04, אליו צירפו נספח התחייבות בכתב, העוסק בכל ההסכמות וההתניות שחפצו לקבוע בניהם ואשר נטלו על עצמם מפורשות.

2. התובעים מבהירים, כי הסכם המכר ונספח ההתחייבות ביטא, גילם וביטל כל הסכמה קודמת בין הצדדים, הכל כפי שנכתב בלשון המנסח, היא הנתבעת 2 עצמה, לאור היותה עורכת דין במקצועה, ולמעשה שימשה כמשפטנית/עורכת דין שייצגה את שני הצדדים בתקופה הרלוונטית. לטענתם, הנתבעת 2 ערכה והמציאה לתובעים את נוסחי כל ההסכמים בכתב בין הצדדים, לרבות הסכם המכר ונספח ההתחייבות.

3. לחתימת הסכם המכר, קדמה חתימה של הצדדים על זכרון דברים (כפי שיפורט ויורחב לגביו בהמשך). לטענת התובעים, עיון בהסכמות ותניות הסכם המכר ונספח ההתחייבות, המאוחרים בזמן למול מועד כריתת זכרון הדברים, מלמד, כי הם לקחו בחשבון את מצב הדברים בדבר המניעות של מנהל מקרקעי ישראל (להלן: "ממ"י"), לרבות העובדה, כי התובעים הוחתמו על חוזה חכירה מול ממ"י, אשר בו תנאים מגבילים לרישום הזכויות על שם מי שאינו יהודי. בפרק המבוא להסכם המכר הוסכם כדלקמן:

   "הואיל והמוכרים מצהירים כי הינם יודעים היטב את העובדה כי יש מניעה בשלב זה מצד המנהל שהקונים יקנו את הבית...".

   ובהמשך:

   "והואיל והקונים רוצים לקנות את זכויות המוכרים למרות ידיעתם על המניעה מצד המנהל".

   ובסעיף 3 להסכם נקבע כי:

   "הקונים מצהירים ומאשרים כי הבינו את מהות הבעיה...אך הסכימו להתקשר בחוזה...".

    

   לטענת התובעים, מדובר בחזקה משפטית בדבר הבנת שני הצדדים, בבחינת ידיעה פוזיטיבית, שקיימת מניעות מצד ממ"י לרישום הנכס ולעסקת המכר לאור היותם של הנתבעים ערבים, ובמצב דברים זה הנתבעים חתמו מיוזמתם ורצונם החופשי על הסכם המכר ונספח ההתחייבות לו.