שוקרון נ' ששון

 פתח דברלפניי תביעה כספית על סך 490,670 ₪. במסגרת התביעה מבוקש לבטל עסקה שבמסגרתה רכש התובע מהנתבע, סוחר רכבים, רכב מסוג ראנג' רובר בעסקת "טרייד אין". ליבת המחלוקת בין הצדדים היא בטענת התובע שהנתבע הפר את חובת הגילוי החלה עליו, עת הסתיר ממנו שהרכב עבר תאונות בעבר. הנתבע מצידו הציג טופס גילוי נאות חתום לכאורה על ידי התובע שבו ניתן גילוי על התאונות. התובע מכחיש וטוען שמדובר בזיוף חתימתו.

רקע עובדתי

1. ביום 7.3.23 התובע רכש מהנתבע, בעסקת טרייד אין, רכב מסוג ראנג' רובר מספר רישוי 275-77-001, שנת ייצור 2019 (להלן: "הרכב").

    

2. התובע קיבל את הרכב ובתמורה העביר לנתבע רכב מסוג רובר איווק שנת ייצור 2021 וכן שילם לנתבע סך של 120,000 ₪ בהעברה בנקאית.

    

3. הנתבע הוא סוחר רכבים ועונה להגדרת "עוסק ברכב" כאמור בחוק מכירת רכב משומש (זכאות למידע וגילוי נאות), התשס"ח-2008 (להלן: "חוק מכירת רכב משומש").

    

4. קודם לרכישה, התובע לא לקח את הרכב לבדיקה חיצונית וטען שסמך על הנתבע שאמר לו שהרכב במצב מצויין.

    

5. אין חולק שעל פי חוות דעת של השמאי רפי ונציה מיום 29.11.20 הרכב עבר תאונה ביום 6.11.20 והוגדר כ"אובדן להלכה", כאשר הנזק היווה 30.94% מערך הרכב. אין גם חולק שעל פי חוות הדעת, קיימת ירידת ערך בשיעור של 9.5% ואומדן הנזק נאמד בסך של 180,817 ₪ (נספח 4 למוצגי התובע).

    

6. הנתבע טוען שחוות הדעת לא היתה בידיו בעת שמכר את הרכב לתובע והוא לא הכיר אותה. כפי שאראה להלן, אין לכך חשיבות. הנתבע ידע שהרכב עבר "תאונות" שמצדיקות גילוי לתובע והנתבע אף טוען שנתן גילוי כזה לתובע. ממילא השאלה אם הנתבע ידע בדיוק מה היקף הנזק אינה משמעותית. לשיטת הנתבע עצמו, היה עליו לתת גילוי על "תאונות" שעבר הרכב והוא טוען שגם נתן גילוי כאמור.