ת"א 14638-08-15

אחר עיון בבקשה, על נספחיה, לא מצאתי כי הבקשה במתכונתה מייסדת זכות למתן סעד זמני במעמד צד אחד.

המבקש חפץ כי ביהמ"ש יורה על עיכוב ביצוע פסק דין שעיגן הסכמת הצדדים, מן הטעם כי הורתו של פסק הדין נעוץ בפגם בחלק ההסכמי, בהינתן כי זה ניתן על דרך "המרמה, הכחש וההטעיה".

ואולם, עיון בהסכם מיום 22.9.14 מעלה כי המבקש חתום בסופו, וככלל, הלכה היא מלפנינו כי צד החותם על מסמך מוחזק כמי שקרא אותו והבין את תוצאותיו, ואין הוא יכול להישמע בטענה שלא ידע על מה חתם ובמה התחייב. ראו למשל: ע"א 121/70 גלעדי נ' אוריון חב' לביטוח (כ"ה (1) 648).

יתר על כן. בסיפת ההסכם מאשר בא כוחו של המבקש דאז, עוה"ד גוסטבו גרפונקל, כי המבקש חתם על ההסכם "לאחר שקרא את האמור לעיל ואישר בפניי כי הבין את תוכנו וחתם על ההסדר".

נוכח זאת, לא ניתן להלום כי כיום, כ-10 חודשים לאחר שנחתם ההסכם (!) יחפוץ המבקש לבטל פסק דין, שעיגן הסכמה פרי רצון הצדדים, בשל טענות למרמה, וזאת בלא לצרף עמדתו של עוה"ד גרפונקל, שלפי הכתוב בהסכם משקף היפך טענות המבקש בבקשה דנא.

זאת ועוד. ככל שאומנם המבקש טוען כי ההסכם החוזי הושג על דרך של מרמה, אין בעובדה כי כיום ננקטים כנגדו הליכי הוצאה לפועל, כדי להבהיר השיהוי הניכר בהגשת הבקשה.

נוכח האמור, המבקש יבהיר, יתר על האמור בתצהירו, מדוע הוגשה הבקשה אך עתה, ויצרף לבקשתו, תגובת עוה"ד גרפונקל ביחס לתוקף טענותיו בבקשה אל מול נוסח הסכם הפשרה אשר קיבל תוקף של פסק דין בהסכמה.

אחר קבלת עמדת המבקש בנדון, תפעל מזכירות ביהמ"ש להעביר הבקשה להחלטת השופט התורן.

להודיע בדחיפות.