ת"א 14621-05-14 דור נ' מדינת ישראל

1.ביום 11.5.14 הגיש התובע תביעה כספית כנגד הנתבעים ובה עתר למתן הסעדים הבאים: האחד, תשלום של 2 מיליון ₪ והשני, תשלום חודשי קבוע בסך של 12,000 ₪.

בכתב התביעה מתאר התובע את מצבו הכלכלי והרפואי הקשה.

עוד מציין התובע כי עובר להגשת התביעה פנה למשרדי הממשלה השונים בבקשת סיוע כספי לנוכח מצבו הכספי הקשה וכן של גרושתו, אולם בקשותיו נענו בשלילה.

2.בד בבד עם הגשת התביעה עתר התובע למתן פטור מתשלום אגרה. מהבקשה עולה כי התובע מתגורר עם אמו המתגוררת בדירת עמידר בעיר לוד. עוד עולה כי הנתבע חסר רכוש כלשהו, ומתקיים מהבטחת הכנסה בסך של 1,627 ₪ מאת המוסד לביטוח לאומי.

התובע הינו גרוש ואין לו כל קשר לגרושתו ולילדיו, וכי הינו עובד בסופרמרקט ומשתכר בסכום של 3,000 ₪.

לתובע אין חשבון בנק וכי יש לו חובות לנושים שונים בסכום של 4 מיליון ₪.

3.הנתבעת מתנגד לבקשה.

לשיטת הנתבעת בקשת התובע לפטור מאגרה אינה עומדת בתנאים הקבועים בדין לצורך קבלת פטור ובעיקר כי התביעה אינה מגלה עילה.

4.לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. על פי תקנה 14ג' לתקנות בתי המשפט (אגרות) תשס"ז-2007 על התובע המבקש פטור מאגרה לעמוד בשני תנאים על מנת שבקשתו תתקבל. ראשית, התובע צריך להוכיח כי הינו חסר יכולת לשלם את האגרה הקבועה. השנייה, על בית המשפט להיווכח כי כתב התביעה מגלה עילה וזאת אף אם התקיים התנאי הראשון.

5.בנסיבות שבתיק זה מוכן אני להניח כי מצבו הכלכלי של התובע אכן קשה מאוד כפי שהדברים עולה מהבקשה ונספחיה.

יחד עם זאת, ועם כל ההבנה למצבו הכלכלי של התובע, לא שוכנעתי כי הבקשה עומדת בתנאי השני, דהיינו כתב התביעה מגלה עילה.

התובע כאמור עותר לחייב את המדינה לשלם לו סכום של 2 מיליון ₪ וזאת מבלי שיצביע על אסמכתא משפטית מכוחה ניתן לחייב את המדינה בתשלום זה. כמו כן התובע לא טרח לפרט כיצד הגיע לסכום זה דווקא.

לא זו אף זו, התובע לא הצביע על אסמכתא משפטית מכוחה מוטלת על המדינה החובה לשלם סכום קבוע חודשי. לעניין זה יושם לב, כי התובע מקבל קצבת הבטחת הכנסה מאת המוסד לביטוח לאומי וזאת מכח החוק.