ת"א 14473-07-14 ביג שווק לענף הבניה בע"מ נ' גינדלסקי

בקשה לתיקון כתב הגנה מפני תביעה שטרית, לאחר שקרס קו ההגנה המקורי של המבקשת-הנתבעת, והוא: "החתימה מזויפת".

רקע

1.ברקע הדברים, בתמצית: המשיבה הגישה בשנת 2013 שטר חוב שעשתה לטובתה בשנת 2010 חֶברה שבשליטת בעלה דאז של המבקשת (להלן: הגרוש), וסכומו 100,000 ₪, להבטחת פרעון חובות של הגרוש למשיבה. המבקשת ואדם נוסף חתומים כערבים לשטר, תוך שעורך דין אסדי מועמר אף ציין על גבי השטר כי הערבים חתמו לפניו. הגרוש לא פרע את חובותיו למשיבה ונעדר יכולת פרעון, כך גם החברה שבשליטתו. המשיבה הגישה אפוא את השטר לביצוע, נגד המבקשת והערב הנוסף (שלא נדע מה עלה בגורלו). המבקשת הגישה בשנת 2014 בקשה לארכה להגשת התנגדות, והתנגדות לביצוע השטר. תוכן ההתנגדות: החתימה מזויפת. הא ותו לא.

2.דיון בבקשת הארכה ובהתנגדות נקבע לפניי ליום 15.2.15. בהסכמה, ניתנו למבקשת הארכה והרשות להתגונן. הצדדים הופנו לנסות ולברר ביניהם את טענת המבקשת בדבר הזיוף. המשיבה מצאה כי החתימה אותנטית. הצדדים הגישו אפוא תצהירים, כאשר תצהיר המבקשת-הנתבעת אומר: החתימה מזויפת. בקדם משפט נוסף הוסכם אפוא על מינוי מומחה מטעם בית המשפט על מנת שתיבדק אותנטיות חתימתה של המבקשת על שטר החוב. מסקנת חוות הדעת מיום 10.4.16 ברורה: החתימה היא של המבקשת, וזאת "בדרגת הוודאות הגבוהה ביותר".

3.על רקע מסקנות חוות הדעת, המקעקעות את טענת ההגנה היחידה של המבקשת, ראיתי לברר עם הצדדים האם יש תוחלת בבירור התיק. הודיעה המבקשת בתגובה: אכן יש טעם, שהרי יש באמתחתה "טענות רבות" המאיינות את חבותה מכוח השטר. טענות כאלה, יוזכר מיד, זכרן לא בא בתצהיר התומך בהתנגדותה, הוא כתב הגנתה דהיום. הוריתי אפוא על קיום ישיבת נוספת כדי לברר את הדברים ולהביא להשלמת ההליך, וזו נתקיימה ביום 11.7.16.

בדיון הודיע ב"כ המבקשת כי מרשתו "נכונה לקבל נוכח חוות הדעת שזו חתימתה". לכאורה, תם התיק אפוא. עם זאת הבהיר, כי יש בפיה סיפור מעשה חדש: הגרוש הוא שהחתים אותה על שטר החוב, קרי טרם שמולאו בו פרטי מוטבת השטר וסכומו. הוסיפה המבקשת וביארה: הגרוש הסביר לה שחתימתה נדרשת על מנת "בשביל שהוא יעביר את הבית על שמי" (מה שאכן אירע לבסוף, גם אם לאחר תלאות). מעבר לכך, לא שאלה שאלות. ב"כ המבקשת ביאר כי מרשתו שומרת על זכותה להגיש בקשה סדורה לתיקון כתב ההגנה, ככל שמגעי הצדדים לייתור המחלוקת לא יעלו יפה. המגעים לא עלו יפה. התרתי למבקשת אפוא להודיע על כוונתה לעתור להגשת כתב הגנה מתוקן עד יום 2.8.16, מועד שנדחה לאחר מכן בשבעה ימים (הפגרה במנין), כאשר בלא בקשה במועדה, הובהר, ייקבעו הוכחות קרובות. בקשה לא הוגשה במועדה, והוכחות נקבעו ליום 6.9.16. או אז ניעורה המבקשת ועתרה באיחור להגשת בקשה לתיקון כתב הגנה. ראיתי להידרש לבקשה זו בכל זאת, על מנת שלא ייפגעו זכויותיה של המבקשת.

4.טוענת המבקשת בבקשתה: בעת הגשת התנגדותה, זו שבה נטען כי לא חתמה על שטר החוב, היא הייתה נתונה ללחצים שהפעילו נושיו של גרושה, ועל כן "נשמטו" ממנה "מספר טענות חיוניות העומדות לה". טענתה עתה: כאמור, הוחתמה בידי גרושה על שטר החוב כאשר הוא ריק, בטענה כי חתימתה על שטר החוב ומסמכים אחרים נחוצה על מנת להעביר את הבית על שמה, כמוסכם ביניהם בהסכם הגירושין. העובדה שחתמה על השטר התחוורה לה בעקבות חוות הדעת ולאחר שיחות עם הגרוש. בטיוטת כתב ההגנה מוסיפה המבקשת אף טענה לאי-אחיזה של המשיבה כשורה – טענה שבבקשה לא הבהירה מדוע נפקד גם מקומה של זו מן ההתנגדות, אף שנפקותה ממילא מסופקת שעה שהמשיבה היא המוטבת בשטר ולא מדובר בשטר שסוחר לה.

5.הגיבה המשיבה: אין להיעתר לבקשה. המבקשת חתמה על שטר החוב לאחר שבא כוחה, עו"ד אסדי מועמר, שליווה את המגעים שבין הצדדים, הסביר לה את משמעות חתימתה. עו"ד אסדי אף אישר למשיבה כי הוא אכן שהחתים את המבקשת והערב הנוסף על השטר (נספח ג' לתצהיר העדות הראשית מטעמה). ובכל זאת, המבקשת התכחשה לחתימתה. לא ניתן עתה, לאחר חוות הדעת, לשנות גרסה ולהעלות טענות חדשות שלפיהן המבקשת הוחתמה "על הריק", טענות שלשיטת המשיבה ממילא נטולות נפקות. חרף הגישה הליברלית בכל הקשור לתיקון כתבי טענות, הרי שבמקרה דנן אין להיעתר לבקשה, נוכח עיתוי הגשת הבקשה, חוסר תום הלב של המבקשת, ומהותה של הבקשה לשינוי מוחלט של חזית המחלוקת.

6.אפשרתי למבקשת להגיב אם תחפוץ, עד היום. היא הגיבה, תוך חזרה על עיקרי טענותיה. הוסיפה עוד המבקשת: עו"ד אסדי לא אישר על גבי השטר או בכל מקום אחר, כי הסביר את משמעות החתימה, אלא רק כי החתימה הייתה לפניו; אין אף ראיה לכך שליווה את המבקשת במו"מ שבין הצדדים. לתשובה אף צירפה תכתוב שיחה עם הגרוש, שממנו עולה לכאורה כי החתים את המבקשת על המסמך כחלק מאגד מסמכים אחרים ומבלי שתשים לכך לב.