ת"א 14463-09-13 שמר נ' גבריאלי ואח'

1.עתירת המבקשת היא לביטול החלטה בתיק ה"פ (שלום תל אביב-יפו) 47027-07-13 גבריאלי ואח' נ' שמר ואח' (לא פורסמה, 25.8.2013), שניתנה על-ידי כבוד השופטת מלכה ספינזי-שניאור. בהחלטה אושר הסדר אליו הגיעו הצדדים שם – המבקשת דנן, המשיבים דנן, הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה גבעתיים, דניתם – אחזקות (1981) בע"מ ויורוקום נדל"ן בע"מ. להסדר האמור, שבו הוסכם על מתן צו מניעה זמני, ניתן תוקף של החלטה שיפוטית:

"1. המשיבה 1 [המבקשת דנן] לא תבצע, בעצמה או באמצעות מי מטעמה, הריסה של הנכס נשוא הבקשה ובכלל זה תימנע ממימוש היתר הריסה, אם וככל שיוצא ביחס לנכס, והכל עד למתן פס[ק דין] שביצועו לא עוכב בתביעה שתוגש על ידי המשיבה 1 כנגד המבקשים [המשיבים דנן] בתוך 14 ימים. הפגרה באה במניין.

המבקשים והמשיבה 1 ישמרו על הסטטוס קוו ולא יעשו שום שינוי במצב הקיים בנכס עד למתן פס[ק דין] כאמור.

2.מוסכם כי אין מניעה על קיום הליכים תכנוניים להוצאת היתר הריסה ביחס לנכס ולהוצאת ההיתר, והכל בכפוף ובהתאם לתוכניות בניין עיר שחלות על הנכס.

3.ככל שהמשיבה 4 [יורוקום נדל'ן בע'מ] תבקש לפעול להריסת הנכס טרם מתן פס[ק דין] בתובענה האמורה בסעיף 1 לעיל, היא תפנה לבי[ת המשפט] במסגרת התובענה דנן, והיא מנועה מלפעול כאמור כל עוד לא תינתן החלטה המכירה בזכותה לעשות כן. מובהר כי המשיבה 4 שומרת על זכותה לטעון שהיא רשאית לבצע ו/או להתיר הריסה של הנכס אף בטרם ינתן פס[ק דין] בתביעת המשיבה 1 האמורה בסעיף 1 לעיל והמבקשים שומרים על זכותם לטעון שלא ניתן לבצע הריסה בטרם ינתן פס[ק דין] לפינוי כאמור" (ההדגשות הוספו).

ביום 8.6.2014 ניתן פסק-הדין באותה תובענה (כבוד השופטת כרמלה האפט). נקבע כך:

"צו מניעה זמני שניתן בתיק זה, יעמוד על כנו. התובענה נמחקת, ללא צו להוצאות. הצו יעמוד על כנו עד לאחר הכרעה בת.א 14463-09-13 [התיק דנן], וניתן לראותו כצו מניעה זמני שניתן בתיק זה [דנן]. למען הסר ספק, הסדר פשרה דיוני שאליו הגיעו הצדדים ביום 25/08/13, עומד בעינו" (ההדגשות הוספו).

2.בבקשתה שבפנַי מדגישה המבקשת כי ניתן היתר הריסה למבנה שבו מצוי הנכס נושא התביעה, לצורך סלילת כביש וחניון ציבורי מכוח שתי תכניות חלוטות, שהנכס כלול בשטחיהן – תכנית מתאר גב/380 א' ותכנית גב/380/א/173. צוין כי ההיתר ניתן לביצוע החל מיום 1.5.2015 וכי נמסר למבקשת כי המשך שימוש בנכס – כשימוש המשיבים בו – ייחשב לשימוש חורג האסור על-פי דין. בהותרת הצו על כנו תוך עיכובה של ההריסה יש, לטענתה, כדי לחשוף אותה לצעדים במישור הפלילי בגין שימוש חורג בנכס ולגרום נזקים כבדים לה ולצדדים שלישיים, בעוד שלמשיבים אין סיכוי, נוכח התוכניות האמורות, להימנע בסופו של יום מהריסת הנכס תוך פינויָם ממנו. בכל אלה יש, לדבריה, שינוי נסיבות מהותי, המצדיק את ביטולו של צו-המניעה הזמני כמבוקש.

המשיבים בתגובתם עותרים לדחות את הבקשה. לטענתם, הבקשה נוגדת את ההחלטה ואת פסק-הדין האמורים, כמו גם את זכויותיהם המוגנות הנטענות בנכס. הם מטעימים כי ביטולו של הסעד הזמני כמבוקש יקנה בפועל את הסעד העיקרי בתובענה, הואיל וביטול צו המניעה הזמני יאפשר את הרס הנכס ויביא בהכרח לפינויָם ממנו.