ת"א 1445-03-14 אילות השקעות בנכסים (כפר סבא) 1992 בע"מ נ' לב רחב בע"מ ואח'

החלטתי עניינה בבקשת הנתבעים-המבקשים להתיר להם הגשת כתב הגנה מתוקן, כתב תביעה שכנגד ובקשה חדשה לגילוי מסמכים.

1.ברקע הדברים: אנו מצויים בשלב שבו ניתנה למבקשים הרשות להתגונן מפני שטרות שהגישה המשיבה לביצוע בסכום כולל של כ-236 אלף ₪ (קרן), שעשו המבקשים בקשר עם הבטחת התחייבויות חוזיות הקשורות בשכירת שטחים להפעלת שתי מסעדות (שנסגרו בינתיים) בקניון שבבעלות המשיבה. בדוחק רב ניתנה למבקשים הרשות להתגונן, כנגד הפקדה משמעותית (החלטתי מיום 8.1.15), בטוחה שלאחר עיכובים וארכות הופקדה לבסוף. בעקבות זאת הוריתי על השלמת ההליכים המקדמיים ועל הגשת תצהירי הצדדים.

2.המבקשים החליפו את ייצוגם. עתה ועוד קודם להגשת התצהירים הגישו את בקשתם דנא. בבקשה הקצרה הם טוענים כי עם חילופי היצוג נתחוורו להם מספר סוגיות המלמדות לשיטתם על כך שהמשיבה היא שחבה להם כספים. המבקשים חפצים להציג את המסכת העובדתית המלאה ו"עוד ראיות" לפני בית המשפט עת ידון בתיק. הם מוסיפים כי בכוונתם להגיש תביעה נגד המשיבה, וראוי שזו תתנהל אף היא לפני המותב הנוכחי, בלא צורך בפתיחת הליך נפרד. ככל שיותר להם להגיש הליך כאמור, עותרים הם לאפשר להם לפנות למשיבה בבקשה לגילוי מסמכים ולמתן תשובות לשאלון.

3.המשיבה בתשובתה גורסת כי המבקשים אך דוחים את הקץ. את הגנתם גיבשו באמצעות בא כוחם הקודם, וחילופים בייצוג אינם עילה לחילופי הגנה. יתרה מכך, אין למבקשים זכות חוזית לטעון לקיזוז (אם לכך הם מכוונים), כך שממילא אין צורך לכרוך את התביעה שהם חפצים להגישה בתביעה הנוכחית. בכל מקרה, הבקשה הוגשה ללא טיוטת כתב הגנה מתוקן, וללא כל ביאור מדוע התיקון נדרש לשם בירור הסוגיות שעל הפרק.

4.אפשרתי למבקשים להגיב, והם חוזרים בתמצית על סברתם כי ראוי לנהל הליך יחיד.

5.דין הבקשה להדחות. אידרש לעיקרי הטענות הצריכות דיון.

6.הגישה בכל הקשור לתיקון כתבי טענות היא ליברלית, אולם אין משמעות הדבר שבאופן אוטומטי יאפשר בית המשפט את התיקון המבוקש בכל עת (רע"א 3385/08 מרקט פלייס נ' טלטל ערוצי תקשוב (25.9.08)). בענייננו, הגישה הליברלית האמורה אינה מוליכה לתיקון המבוקש.

7.תנאי ראשון הוא כי יהיה בנוסח המתוקן להעמיד את הפלוגתא האמיתית לדיון (תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; ר"ע 330/85 אלבו נ' רבינטקס, פ"ד לט(2) 556 (1985)). ברם לשם כך על בית המשפט להיות מסוגל לדעת מהי הפלוגתא האמיתית האמורה לעמוד לדיון, ואם הדבר כרוך בתיקון טענה עובדתית – אף יש לתמוך תצהיר אימות (תקנה 92 הנ"ל). בענייננו, לא ברור מה התיקון המבוקש. למבקשים טענות כלפי המשיבה. לא ידוע מהן. לא ידוע מה זיקתן לתביעה השטרית שהגישה המשיבה. אין טיוטה של כתב ההגנה המתוקן או כתב התביעה שכנגד. התצהירים התומכים של המבקשים 2-1 שצורפו לבקשה לאקוניים מאין כמותם. אין כל אפשרות להבין מה צפויה להיות טענתם המדויקת של המבקשים כנגד תביעתה של המשיבה. המבקשים עותרים אפוא לקבלת יד חופשית לתיקון כתבי הטענות כהבנתם. זאת אין להתיר.

אם לא די בלאקוניות האמורה, הדנה את הבקשה לשבט, הרי שעד כמה שניתן לפענח, המדובר בטענה שבכל מקרה לא תוכל לעמוד למבקשים. החוב הבסיסי, עד כמה שאפשר להבין, הוא בגין דמי שכירות שלא שילמו המבקשים למשיבה מכוח הסכם השכירות. טענת המבקשים, אם ניתן לזהותה, היא לזכות קיזוז מתוך דמי השכירות. ברם הסכם השכירות (שהמבקשים לא טרחו לצרפו לבקשתם, אך המשיבה צירפה ביום 20.3.14) קובע כי לשוכרים לא תעמוד זכות קיזוז (סעיף 20.11 להסכם). המדובר בסעיף שגרתי, שתכליתו מניעת עיכובו של תשלום דמי שכירות או מימושו של שטר חוב להבטחתו, באמצעות הטענות הנפוצות של השוכר על כל חטאיו של המשכיר. המבקשים לא התיימרו אפילו להתמודד עם טענה זו, שהמשיבה עמדה עליה. אם אלה יהיו פני הדברים, הרי שתיקון כתב ההגנה משמעו יהיה לכאורה שהמבקשים מעלים מגוון טרוניות כלפי המשיבה שאין בהן תוחלת.

8.אפילו קוים התנאי הראשון, על מבקש התיקון לבאר מדוע התבקש התיקון רק עתה, ולצד האמור יש לוודא שאין בתיקון כדי לפגוע בזכויותיו של המשיב. בענייננו לא השתנה דבר עובדתית מאז הגשת ההתנגדות, וטענות המבקשים ודאי היו ידועות להם זה מכבר. כל שבידם להצביע עליו הוא חילופי גברי בייצוגם, כאשר בא כוחם החדש גורס שבידם טענות טובות נגד התביעה. ברם כלל נקוט הוא מימים ימימה כי חילופי ייצוג כשלעצמם אינם מהווים כשלעצמם טעם מספיק לתיקון כתב התביעה (ראו: עניין אלבו הנ"ל). כך גם בענייננו.