ת"א 14377-09-12 אביבי נ' עמיר דגן חברה לשיווק (1996) בע"מ

1.הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד- 1984 בגבולות בין דחיית התביעה לבין פסיקת סך 30,000 ₪ לטובת התובע, כל זאת ליסלוק מלא סופי ומוחלט של כל טענות הצדדים האחד כלפי משנהו, לרבות בגין טענותיהם הנוגעות לעתיד (לגבי מערכת היחסים ההסכמית ביניהם).

2.התובע הגיש כנגד הנתבעת תביעה כספית ע"ס 147,661 ₪ בגין נזקים שנגרמו לו כתוצאה מהפרת הנתבעת את הסכם שיווק תוצרתה של הנתבעת. עפ"י הנטען בכתב התביעה, בין התובע לבין הנתבעת - חברה לשיווק מוצרי תערובות ומזון לבעלי חיים, נכרת הסכם בעל-פה, לפיו ישווק התובע את תוצרתה של הנתבעת, החל מחודש 7/2010. עפ"י המוסכם, התחייבה הנתבעת לשלם לתובע סך 25 ₪ בגין טון תערובת שישווק ע"י התובע. התובע, כך לטענתו, הצליח לגייס לקוחות חדשים והנתבעת החלה משלמת לו תמורת עבודתו כמוסכם, כאשר היא משלמת לו בגין כל טון שנמכר לאחד הלקוחות שהתובע גייס סך 25 ₪. עוד טען התובע, כי בין יתר הלקוחות שרכשו תוצרת הנתבעת היתה חברת נחל עמוד בע"מ שהתובע הוא בעל תפקיד בה.

3.התובע טוען כי בחודש 12/2010 לאחר שהשקיע מאמצים בגיוס לקוחות, באופן מפתיע, הודיעה לו הנתבעת על הפסקת ההתקשרות עימו. לאחר שהנתבעת הפרה את ההסכם, המשיכה היא למכור לאותם לקוחות שגייס התובע, מבלי לשלם לתובע את המגיע לו.

4.התובע טען כי הנזק הישיר שנגרם לו הוא כדלקמן: נזק ישיר בעקבות הפרת ההסכם עד יום הגשת התביעה: סך 82,661 ₪; פיצויים בגין הפרת ההסכם - סך 50,000 ₪; עוגמת נפש- סך 10,000 ₪; והוצאות שונות- סך 5,000 ₪.

5.הנתבעת כפרה בטעות התובע. בכתב ההגנה ולאחר מכן בתצהירים שהוגשו על ידה, טענה היא כי התקשרה עם התובע בתקופת ניסיון ולאחר שגילתה כי הוא חסר ניסיון ולאחר שנוכחה לדעת שהוא משווק תערובת של חברות מתחרות מאחורי גבה של הנתבעת, הפסיקה את ההתקשרות עימו. עוד טענה הנתבעת כי מאז הופסקה ההתקשרות בין הצדדים, הפסיקה הנתבעת למכור ללקוחות שהביא התובע ואפילו חלק מן הלקוחות שהביא התובע נותרו חייבים לנתבעת חובות עתק. לסיכום, טענה הנתבעת כי אינה חייבת מאומה לתובע.

6.הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם. אציין בקצרה, כי עפ"י תצהיר התובע, הוא טען כי לא היתה כל מניעה להתקשר עם חברות אחרות לצורך שיווק תוצרתן, וכי לא נאסר עליו בהסכם לעשות כן. עוד טען התובע כי הנתבעת המשיכה למכור ללקוחות שהוא הביא גם לאחר הפסקת ההתקשרות. התובע חישב את נזקיו הישירים עפ"י ממוצע של סך 2,500 ₪ שמגיע לו מידי חודש.

7.עיינתי בתצהירי הצדדים, בכתבי הטענות ובסיכומים, ולאחר ששקלתי הן שיקולי דין והן שיקולי צדק - שמוסמך בית המשפט לשקול בבואו לפסוק על דרך הפשרה, אני מחייב את הנתבעת ללשם לתובע סך 10,500 ₪. הסכום ישולם תוך 30 ימים שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

8.אין צו להוצאות.

9.המזכירות תסגור את התיק.