ת"א 14304-08-13 איזנשטיין נ' המוסד לביטוח לאומי המשרד הראשי

1.בפני בקשה לתיקון פסק דין שנתתי בתיק זה ביום 7.2.16, ובו הוריתי על דחיית התובענה מחמת חוסר סמכות עניינית.

בבקשה דנן התבקשתי להורות על תיקון פסק הדין כך שאורה על העברת התובענה לבית דין אזורי לעבודה, שעל פי קביעתי לו הסמכות העניינית לדון בה, במקום להורות על דחייתה (כפי שהוריתי בפסק הדין).

2.לאחר עיון בבקשה החלטתי לדחות אותה אף ללא צורך בתגובה.

3.במקרה דנן על נסיבותיו לא היה מקום להורות על העברת התובענה לבית הדין האזורי לעבודה, על אף שסמכותו העניינית הייחודית היתה לדון במהותה האמיתית של התובענה (ללא הכסות הנזיקית), אשר היא תקיפת החלטותיו של הנתבע בכל הקשור לבקשותיו של התובע להיוון קצבתו, תוך בחינת שיקול הדעת של הנתבע.

4.הטעמים העיקריים לכך הם כדלקמן:

א.התובענה במתכונתה הנדונה, אשר היא תביעת נזיקין אזרחית, לא היתה יכולה להיות מוגשת ומבוררת בבית הדין האזורי לעבודה. לכן גם לא ניתן היה להורות על העברתה במתכונתה הנוכחית.

ב.תקופת ההתיישנות של תביעה כזו בבית הדין לעבודה היא בת 12 חודשים מיום שנמסרה למבוטח החלטת הנתבע, בהתאם לתקנות הביטוח הלאומי (מועדים להגשת תובענות), תש"ל – 1969 (כאשר עד חודש ינואר 2010 תקופת ההתיישנות היתה בת 6 חודשים).

במקרה דנן, סבורני כי אליבא דכולי עלמא, תביעה דוגמת זו לבית הדין לעבודה כבר התיישנה (ראה בעניין זה סעיפים 22(ב) + (ג) לפסק הדין), ולא היה טעם בהעברת התובענה לבית הדין האזורי לעבודה.

ג.גם לא ראיתי כי התובע ביקש ממני במסגרת כתב התביעה המתוקן או סיכומיו בטענות המקדמיות מיום 14.1.2016, להורות על העברת התובענה לבית הדין האזורי לעבודה, ככל ואמצא שלו הסמכות העניינית לדון בה.

5.כל אלה, שכנעוני להורות על דחיית התביעה מחוסר סמכות עניינית, ולא להורות על העברת התובענה לבית הדין האזורי לעבודה.