גנון ואח' נ' קמה ואח'

צד ג׳: פלונית

פסק דין

1.התובעים הגישו תביעה במסגרתה עתרו לחייב את הנתבעים לשלם להם פיצוי מוסכם בהתאם להסכם מכר דירה שנכרת בין הצדדים, עקב הפרות יסודיות של ההסכם. עוד עתרו התובעים להורות לנתבעים למסור לידיהם את הדירה ולפצותם בגין ליקויי רטיבות שנתגלו בה.

2.כפי שעולה מכתב התביעה, הצדדים התקשרו ביום 7.2.2018 בהסכם מכר לפיו רכשו התובעים מהנתבעים דירה ברחוב הסייפן 16, חיפה (להלן "הדירה"). נטען, כי בעת שהוצגה הדירה בפני התובעים במהלך חודש ספטמבר 2017, הסתירו מהם הנתבעים ליקויי רטיבות שמקורם בגג הרעפים. רק במועד החתימה על ההסכם, גילו הנתבעים כי קיימת רטיבות "קלה" במרפסת העליונה והתחייבו לתקנה עד למועד מסירת הדירה. בנוסף, התחייבו הנתבעים לגרום לפינוי הדירה עד למועד המסירה. התובעים חתמו על הסכם המכר על בסיס מצגי הנתבעים. בדיעבד התברר לתובעים מאחד השכנים, כי קיימת בדירה בעיית רטיבות קשה מגג הרעפים, שהנתבעים היו מודעים לה, אולם הסתפקו בתיקון פרוביזורי במהלך חורף 2017.

הנתבעים לא שעו לבקשת התובעים לבקר בדירה והשכן העביר לידיהם תמונות המעידות על מצב הדירה ונזקי הרטיבות בה. נטען, כי במהלך חודש מרץ 2018 התברר לתובעים שהנתבעים מנעו מהם מלבקר בדירה, מאחר והעלימו מהשוכרת את העובדה שהדירה נמכרה ויהא עליה לפנותה עד ליום 1.1.2019 והם מתכוונים ליידע אותה בעניין רק סמוך למועד מסירת החזקה בדירה.

במהלך חודש מרץ 2018 יצרה השוכרת קשר עם התובעים והודיעה להם שהשכן יידע אותה על מכירת הדירה. לטענתה, הופתעה לגלות זאת, מאחר והנתבעים הבטיחו לה במהלך המו"מ לקראת כריתת הסכם השכירות, שתוכל להתגורר בדירה ולשכור אותה לטווח ארוך, עד 5 שנים. השוכרת בקשה מהתובעים שיאפשרו לה להמשיך להתגורר בדירה גם לאחר יום 1.1.2019, אולם הם הבהירו לה שלא יוכלו לעשות כן. התובעים טענו, כי הנתבעים ניהלו עם השוכרת מו"מ שלא בתום לב, מאחר והסתירו ממנה את העובדה שהדירה עומדת למכירה. בנוסף, טענה בפניהם השוכרת כי קיימים בדירה ליקויי רטיבות, שהנתבעים מסרבים לתקנם.

התובעים טענו, כי מאחר והנתבעים התעלמו מפניותיהם, הם פנו למומחה מטעמם, שאיתר חדירת רטיבות קשה לדירה מגג המרפסת בקומה העליונה וחדירת מים מהרעפים ומגג האיסכורית. על בסיס חוות דעת זו, קבלו התובעים הצעות מחיר לתיקון הליקויים, שעמדו על סך של 65,000 ₪ ומע"מ. הנתבעים התחמקו מביצוע התיקונים הנדרשים ובסופו של דבר הודיעו ביום 26.7.2018, באמצעות ב"כ, כי הם לא מתכוונים לבצע את התיקונים. גם בהמשך, סרבו הנתבעים לבצע את התיקונים או למנות מומחה מוסכם.

בסוף חודש נובמבר 2011, תואם ביקור שמאי מטעם הבנק למשכנתאות בדירה וסוכם שגם הנתבעים יגיעו למקום עם מומחה מטעמם, אולם הם בחרו שלא לעשות כן.

ביום 26.12.2021, כ - 4 ימים טרם מועד מסירת החזקה בדירה, הודיעו הנתבעים לתובעים כי החליטו לתקן את הגג וכי העבודות תתבצענה לאחר שהשוכרת תתפנה. משכך, תידחה המסירה עד לאחר סיום עבודות התיקון. נטען, כי הנתבעים הפרו את הסכם המכר, לא בצעו את התיקונים הנדרשים והעלימו מפני התובעים כי הם עתידים להגיש תביעת פינוי נגד השוכרת.

התובעים סרבו לדחות את מועד מסירת החזקה בדירה. למרות זאת, הדירה לא נמסרה לידיהם במועד. נטען, כי רק ביום 7.1.2019 הודיעו הנתבעים לתובעים שהשוכרת מסרבת לפנות את הדירה. בפועל, הוגשה נגדה תביעת פינוי ביום 2.1.2019.