ת"א 14259-03-15

ביום 22.3.2015 הגישו המבקשות בקשה לצו לפי פקודת ביזיון בית המשפט. לטענתן המשיבות הפרו את צו המניעה שניתן ביום 6.3.2015 כך שהמשיכו את העבודות בשטחן הפרטי ללא ידיעתן וללא הסכמתן.

המשיבות בתגובה טענו כי התובעות הטעו את בית המשפט בטענה כי הן בעלות השטח שכן מהסכם הרכישה שצורף החנויות נרכשו על ידי חברת סלע את זוסמן בע"מ. לדידן, לא נטען ואף לא הוכח כיצד, אם בכלל, הועברו כל זכויות הבעלות בחנות מהחברה אשר הינה חברה בע"מ למבקשת 2. אשר למבקשת 1 טענו כי אין לה כל זיקה לבעלות בחנויות. לדידן, די בכך כדי לדחות את הבקשה על הסף.

ככל והבקשה לא תידחה על הסף טענו המשיבות כי גם לגופו של עניין יש לדחות את הבקשה והפנו לסעיף 13 להסכם המכר שם מובהר כי השטח הנרכש אינו כולל מדרגות פרטיות או כניסה פרטית. אשר לנספח להסכם הרכישה הנותן תיאור טכני של הנכס לרבות "מדרגות מוזיאקה לבנה" נטען כי הינו בניגוד לאמור בסעיף 6 לחוק המכר (דירות), תשל"ג-1973 והפסיקה. לדידן, המדרגות מהוות "שטחים הכרחיים" המיועדים לשמש את כלל דיירי הבית המשותף וכן את כלל הציבור.

בתגובה לתגובה טוענות המבקשות כי לא ניתן לקרוא למרכז התיירות "בית משותף" היות וטרם נרשם כך. לדידן, ביום 20.7.89 אישרה עיריית אילת ריצוף מרפסת גן וגידורה. אשר לטענה כי השטח מיועד לשמש את רוב בעלי הנכסים, השיבה כי גם לשיטת המשיבה המדרגות משמשות רק 4 נכסים אשר מתוך 128 נכסים שקיימים ומהווים רק 3% מהנכסים במרכז התיירות. לגופו של עניין טענו המבקשות כי לתגובה לא צורף תשריט ותוכניות בנייה אותם ביקשו מהמשיבות עוד ביום 15.3.2015 אשר יכול והיה ומחזק או מפריך את טענתן כי המדרגות הן חלק מהשטח הפרטי. לדידן, המשיבות אינן מצביעות על מדרגות אחרות שיכול ויתאימו לתיאור בנספח של הסכם המכר ועל כן יש בכך משום הודאה לפיה המדרגות שנהרסו הן אלו שבבעלותן הפרטית של המבקשות. אשר לסעיף 6 לחוק המכר, טוענות המבקשות כי אין לו כל משמעות היות והחוק אינו חל על חוזים שנכרתו לפני 1.10.73.

אשר לבעלות בנכס, טוענות המבקשות כי בהסכם המכר אמנם נרשמה החברה אך ללא ציון מספר ח.פ ולצד זאת נרשמו שמות בעלי החברה תוך ציון מספרי תעודות הזהות שלהם. לדידה, לאחרונה הוטל עיקול על חשבונה של המבקשת 2 בגין אי תשלומי ארנונה ועל כן תמוהה הטענה מחד גיסא כי אין היא הבעלים ומאידך גיסא הטלת העיקול.

דיון והכרעה

הבקשה למתן צו לפי פקודת ביזיון בית המשפט מתבססת על הצו הזמני שניתן ביום 6.3.2015.

עיון בצו המניעה הזמני מעלה כי ניתן על בסיס טענת המבקשות כי הן הבעלים של חנות 1/4 במתחם התיירות אילת והסכמת הנתבעות שלא לבצע עבודות בחנות 1/4 במרכז התיירות בשטח הפרטי של התובעות. דהיינו, טרם נקבע נתון כלשהו הן באשר לבעלות המבקשות והן באשר לגבולותיו של השטח הפרטי.

עיון בכתב תביעה מעלה כי לצורך הוכחת הבעלות בשטח הנטען טענו התובעות כי הן היורשות של מר אינג' ליאון זיסמן אשר רכש את חנות מס' 4. כתמיכה לטענה זו צירפו אישור ממנהל העיזבון לפיו הגב' שושנה זיסמן, הלוא היא התובעת 2, הינה היורשת של אינג' ליאון זיסמן ז"ל ועל כן היא זכאית להירשם כבעלים בנכס המסחרי במרכז התיירות 1/4 באילת.