חפש עורך דין לפי תחום משפטי
| |

ת"א 14171-02-15 בוסירה נ' המוסד לביטוח לאומי

: | גרסת הדפסה
ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
14171-02-15
18.3.2015
בפני הרשמת:
עינת רביד

- נגד -
מבקשים:
ז'אק יעקב בוסירה
משיבים:
1. המוסד לביטוח לאומי
2. היועץ המשפטי לממשלה

החלטה
 
  1. המבקש עותר למתן פטור מתשלום אגרה מחמת עוניו.

  2. המבקש הגיש כתב תביעה כנגד המשיב 1 (להלן: "המל"ל") על סך 25,000,000 ₪ בטענה כי "פתיחת תיקים בהוצאה לפועל ועיקול חשבונות הבנק" של המבקש "ללא סיבה" על ידי המל"ל גרמו למבקש "נזקים כלכליים לאין ערוך ופגיעה קשה ומשמעותית בשם הטוב ובמוניטין שלו" (ראו סעיף 8 לכתב התביעה). המבקש טען כי כתוצאה ממעשי המל"ל נגרמו לו הפסדים ישירים ועקיפים הנוגעים למימוש עסקאות ומוניטין בסך כולל של 41,000,000 ₪ וכן תבע סכום של 141,600 ₪ בגין פרסום לשון הרע וסך של 100,000 ₪ בגין עוגמת נפש. לצרכי אגרה הועמדה התביעה על סך של 25,000,000 ₪ (ראו סעיף 126 לכתב התביעה).

  3. יש לציין כי התובע הגיש כתב תביעה קודם על סך 41,000,000 ₪ (ת.א 1648-09-14) ובמסגרתו הגיש בקשה קודמת לפטור מתשלום אגרה. כב' השופטת יעקובוביץ, בשבתה כרשמת, בהחלטתה מיום 4.11.14 (להלן: "ההחלטה הראשונה"), קבעה כי היא מוצאת לפטור את המבקש מתשלום מחצית האגרה ואיפשרה את תשלומה בחמישה תשלומים. בדיון בערעור שהוגש על ההחלטה (ע"ר 50417-11-14) ביום 24.12.14 הגיעו הצדדים להסכמה כי התובע יגיש תביעה על סכום נמוך יותר מסכום התביעה המקורי ויהיה רשאי להגיש בקשה חוזרת לפטור מאגרה.

  4. המבקש הגיש את התביעה הנוכחית בה העמיד את סכום התביעה על סך 25,000,000 ₪ והגיש בקשה חוזרת לפטור מאגרה.

  5. על פי תקנה 14(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: "תקנות האגרות"):

    " (ג) הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית משפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה, ונראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה, רשאי בית המשפט לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה;

  6. היינו – לשם קבלת פטור מתשלום אגרה, על המבקש לעמוד בשני תנאים מצטברים: האחד – עליו להראות שההליך מגלה עילה והשני – עליו להראות שאין ביכולתו לשלם את האגרה.

  7. בבקשה טוען המבקש למצב כלכלי קשה שאינו מאפשר לו לשלם את האגרה. המבקש גרוש אב לשני ילדים קטינים, המתגוררים עימו בבית הוריו בקרית אתא. המבקש מקבל הבטחת הכנסה מיולי 2014 (ראו נספח ה' לבקשת הפטור מאגרה), לפיכך על פי תקנה 14(ה) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007 הדבר משמש ראיה לכאורה לחוסר יכולתו לשלם את האגרה.

  8. במקרה זה על המבקש המתגורר עם ילדים בבית הוריו לפרט בתצהירו את רכוש הוריו שעל שולחנם הוא סמוך (ראו תקנה 14 (ג) סיפא). לעניין זה הצהיר המבקש כי הוריו אינם תומכים בו כלכלית והוא מצוי בסכסוך משפטי עמם בשל רצונם להוציא את ילדיו מחזקתו (נספח ט' לבקשה) ולכן לא יתמכו בו וממילא אין בכיסם סכום כה גבוה.

  9. לעניין חוסר יכולתו הכלכלית, טענו המשיבים כי המבקש אינו מגלה את התמונה המלאה. טענה זו אינה מסייעת להם לנוכח החזקה בדין לעניין חוסר היכולת הכלכלית, ומשהמבקש חשף נתונים רבים המשכנעים בדבר מצוקתו הכלכלית, וכן הסביר כי הוא מצוי בסכסוך עם הוריו בשל החזקת ילדיו, ולכן אינו יכול לבקש את סיועם, וכאשר מדובר אכן באגרה בסכום גבוה במיוחד.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>