ת"א 14039-08-12 שיוביץ נ' מרקוביץ

לאחר עיון בבקשה, בתגובה לבקשה ובתשובה לתגובה, וכן לאחר עיון בהסכם הגישור שנחתם בין הצדדים ואשר קיבל תוקף של פסק דין ביום 30/4/14, אני מוצאת לדחות את הבקשה.

פקודת בזיון בית המשפט (להלן: "הפקודה") קובעת בסעיף 6(1) כי בית המשפט מוסמך "לכוף אדם בקנס או במאסר לציית לצו שניתן על ידם והמצווה לעשות מעשה או האוסר לעשות מעשה".

מטרתו של הליך זה הינו לקיים הליך מהיר ויעיל שיוביל לקיום צווים שניתנו במועד שנקבע להם, ובמיוחד שלא ידחה ביצועם כתוצאה מביזוי או זלזול. נקבע כי אין להידרש למנגנון האכיפה אם דבר ההפרה הושלם ואינו בר תיקון.

על כן מקובל לראות בהליך זה הליך שיורי אשר יש להשתמש בו רק לאחר שההליכים האחרים האפשריים נבחנו או מוצו. עוד נקבע בעניין זה כי השימוש בהליך זה ייעשה במקרים קיצוניים בלבד מקום שלא קיימת דרך אחרת לביצוע ההוראה השיפוטית (ראו: ע"פ 517/06 מנור נ' KMPG inc. (מיום 30/1/06) [פורסם במאגרים]; א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה עשירית תשס"ט), 857).

בענייננו קובע סעיף 1(ד) להסכם הגישור מפורשות כי ב"כ הצדדים יהיו אמונים על מכירת הדירה, ביחד. ברי כי כנקודת מוצא, עליהם לקבוע מה שווי התמורה.

והנה לא רק שלא שוכנעתי ששווי התמורה נקבעה על ידם, אלא שהמבקשת אף נמנעה מהבעת עמדה ביחס לבקשת המשיבה בתגובתה למינוי שמאי מטעם שני הצדדים.

מכל מקום ושעה שהמשיבה היא שעמדה על מינוי שמאי כאמור, ושעה שהמבקשת עומדת דווקא על בקשתה או לחילופין על קיום דיון דחוף והכל תוך התעלמות מהצעת המשיבה, לא מצאתי שיש בהתנהלותה של המשיבה משום הפרת פסק דין ובוודאי שלא באופן המקנה למבקשת את הזכות לקבלת סעד על פי פקודת בזיון בית המשפט, המהווה הליך קיצוני לכשעצמו.

משכך הבקשה נדחית.

למעלה מן הצורך אציין כי טוב יעשו שני הצדדים אם ימנו שמאי מוסכם מטעמם אשר יקבע את שווי התמורה ובכך יתקדמו הליכי מכירתה של הדירה באופן משמעותי. אזכיר בעניין זה לצדדים כי הם שביקשו ליתן תוקף של פסק דין להסדר אליו הגיעו בהליך הגישור.