ת"א 14035-07-12 ח'אטר נ' פרי חרמון חברת אחים אבו-סאלח לאריזה קירור ושווק

רקע 

1.בפני שתי תביעות שטריות שהדיון בהן אוחד.

התביעה ראשונה היא תביעה לביצוע שני שיקים, האחד, שיק על סך 200,000 ₪ (מס' שיק 80776) אשר חולל מסיבה "אין כיסוי מספיק" (להלן: שיק 1), והשני, שיק על סך של 135,000 ₪ (מס' שיק  80753)  (להלן : שיק 2) (ת"א 13995-07-12).

תביעה שניה היא תביעה לביצוע שיק מס' 80733  על סך של 143,500 ₪, אשר חולל מסיבה "חשבון מוגבל" (להלן: שיק 3) (ת"א 14035-07-12).

השיקים בשתי התביעות משוכים על חשבונה של הנתבעת, חברת פרי חרמון חברת אחים אבו סאלח בע"מ (להלן : הנתבעת).

טענות הנתבעת

2.בתצהירים התומכים בשתי ההתנגדויות, והמשמשים ככתבי הגנה, טען נציג הנתבעת השייח' אבו סאלח טאהר כי הוא אחד מבעלי המניות של הנתבעת, אשר התאגדה כחוק לפני מספר שנים.  בנוסף לכך, כך נטען, הוא שמש כאחד מבעלי המניות של חברת מ.א.ג. לפלסטיק בע"מ (להלן: חברת מ.א.ג.) אשר נגדה ניתן צו הקפאת הליכים ביום 2.3.2010 בבית המשפט המחוזי בנצרת. לטענת הנתבעת, חברת מ.א.ג. נקלעה לקשיים כלכליים ונאלצה לפנות ולקבל הלוואות חוץ בנקאיות, לרבות, מהמלווה מר לואי ח'אטר (להלן: התובע). נטען, כי התובע הלווה כספים לחברת מ.א.ג. עם אחוזי ריבית "דרסטית", שלא כדין. לטענת הנתבעת, השיקים שבהם מחזיק התובע הם שיקים לביטחון עבור הריביות הדרסטיות שהוא היה גובה מחברת מ.א.ג.

3.הנתבעת טוענת כי התובע רימה, כפה ועשק את השייח' טאהר למשך שנים, ואף הפעיל עליו ועל בני משפחתו לחצים ואיומים. הנתבעת טוענת לכישלון תמורה מלא. לטענתה, התובע פעל בחוסר תום לב, עת נטל את השיקים של הנתבעת לידיו ביודעו שאין כל תמורה בגינם, ובמטרה אחת, והיא הוצאת כספים שלא כדין. לטענת הנתבעת, לא היה שום קשר עסקי בין הנתבעת לבין חברת מ.א.ג., ואין כל קשר עסקי בין הנתבעת לבין התובע. הקשר היחיד, על-פי הנטען, הוא השייח' טאהר, עליו לחץ התובע בקשר לחובות חברת מ.א.ג, ואשר בעקבות הלחץ מסר לתובע את השיקים של החברה הנתבעת. ועוד: נטען כי לאחר עריכת חישובים, התברר כי התובע גובה סכומי ריביות שלא בהתאם לחוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות, התשנ"ג – 1993 (להלן : חוק ההסדרה).

4.בתצהיר עדותו הראשית מטעם הנתבעת, הוסיף וטען השייח' טאהר שהוא הוכרז כפושט רגל, ושהתובע הגיש נגדו תביעת חוב על אותו החוב מושא השיקים דנן. בנוסף – כך נטען – התובע הגיש תביעת חוב נוספת נגד חברת מ.א.ג. בע"מ, גם כן בגין אותו חוב. לטענת הנתבעת, תביעת החוב נגד חברת מ.א.ג. אושרה חלקית, ותביעת החוב נגד השייח' טאהר טרם הוכרעה. ממילא, כך נטען, החוב אינו של הנתבעת (אלא של חברת מ.א.ג.), והזכות לתבוע בגין השיקים אינה לתובע, (אלא לנפרעת, שיא חרמון 96 בע"מ ולהלן: שיא חרמון). נטען, כי שיא החרמון היא חברה בפירוק ולא ניתן לתבוע בשמה, ולכן התובע בחר להגיש השיקים בשמו הפרטי, בניגוד לחוק ובמקום תביעת החוב מהחברה בהליך בפני המפרק.

טענות התובע

5.לטענת התובע, בינו לבין שייח' טאהר התקיימו יחסים עסקיים ארוכי טווח בהיקפים כספיים גדולים. בתחילת חודש אוגוסט 2008 ניגש שייח' טאהר לתובע וביקש הלוואה על סך 200,000 ₪; התובע נענה לבקשתו והעביר לידי שייח' טאהר סך של 200,000 ₪ במזומן, תמורתם נמסר לידי התובע שיק 1 בסך של 200,000 ₪ המשוך על חשבון הנתבעת לתאריך פרעון 13.10.2008 (ת/3). התובע טוען כי הוא העביר את שיק 1 לידי חברת שיא חרמון אשר בבעלותו, כנגד חוב שלו – של התובע עצמו – כלפי שיא חרמון. אותו שיק הופקד בחשבון שיא חרמון והוחזר באי פרעון באותו יום מסיבה "אין כיסוי מספיק".