ת"א 14023-12-14 רביבו אלבז נ' לשכת עורכי הדין - מחוז חיפה

למרות החלטתי מאתמול, הובאה לתשומת ליבי העובדה כי מדובר בהחלטה הנוגעת לדיון שאמור להתקיים מחר לפני בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין וכי ההכרעה בבקשה לפטור לא תתקבל בימים אלה, ועל כן אדרש כבר עתה לבקשה לסעד זמני.

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה וכן בתביעה שהוגשה, לא שוכנעתי כי יש להיעתר לבקשה לסעד זמני לפיו יבוטל זימונה של המבקשת לעדות לפני בית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין בישיבה הקבועה לפני בית הדין למחר.

כידוע, בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין פועל על פי חוק לשכת עורכי הדין.

המבקשת מוזמנת להעיד לפניו במסגרת בירור שנערך שם בעניין קובלנה שהוגשה כנגד אחרים – עו"ד ציבולבה ועו"ד חוטבה. המבקשת עותרת לביטול זימונה לעדות הן משום שהיא סבורה שעדותה אינה רלבנטית לבירור אותה קובלנה והן משום החשש להפללה עצמית וחשיפה של קו הגנתה בעקבות כתב אישום שהוגש נגדה בבית משפט השלום בחיפה ב-ת"פ 45607-05-13 המתנהל בימים אלה. שם טרם מסרה עדותה וטרם נחקרה נגדית.

לטענת המבקשת, דחיית מועד גביית עדותה לפני בית הדין המשמעתי המחוזי לא תסב כל נזק לאחרים ולא תפגע בניהול הדיון שם.

לטענת המבקשת, היא הגישה בקשה לבית הדין המשמעתי בה העלתה את טענותיה אלה, אך בקשתה זו לא זכתה עד לרגעים אלה לתשובה ולא ניתנה בה כל החלטה.

כפי שציינתי, דין הבקשה להידחות.

ככל שהמבקשת סבורה כי עדותה עלולה להפלילה, שמורה לה הזכות להעלות טיעונה זה לפני בית הדין המשמעתי – הוא המוסמך להכריע בטענה זו. במקרה שלנו, על פי הנטען, בית הדין טרם הכריע בטענה, ומכאן הוא אמור לעשות כן בדיון הקבוע למחר. כאן המקום לציין כי כתב האישום שהוגש על פי הנטען לבית משפט השלום לא צורף לבקשה, כך גם לא לתביעה.

מכל מקום, הסמכות לזמן עדים לפני בית הדין המשמעתי מסורה לשיקול דעתו של אב בית הדין המשמעתי, בהתאם לסעיף 20 של כללי לשכת עורכי הדין (סדרי הדין בבתי הדין המשמעתיים), התשכ"ו-1962. ואין זה מסמכותו של בית משפט זה להתערב בשיקול דעת זה.