ת"א 13990-11-14 נמדר נ' סויסה ואח'

מבוא

1. בפניי טענת הנתבעים להיעדר סמכות עניינית של בית משפט המחוזי לדון בתובענה זו.

   טענת היעדר הסמכות העניינית הועלתה בכתבי ההגנה שהוגשו על ידי הנתבעים 2-1 והנתבע 3.

2. בדיון שנערך בפניי ביום 29.1.15 הודיע ב"כ הנתבעים 2-1 כי הוא חוזר בו מהטענה לעניין העדר הסמכות העניינית. ב"כ הנתבע 3 עמדה על מתן החלטה בעניין זה.

3. בהחלטה שניתנה באותו היום נקבע כי:

   "... ככל שלא יגיעו הצדדים להסדר במסגרת הליך הגישור, תינתן לתובעת זכות להגיש תגובה לעניין טענת העדר סמכות עניינית שהועלתה בכתבי ההגנה ותינתן לנתבעים זכות להגיש תשובה לתגובה ולאחר מכן תינתן החלטה בעניין זה. "

4. התובעת הודיעה ביום 22.4.15 כי הליך הגישור כשל.

   התובעת הגישה ביום 14.5.15 תגובה בעניין הסמכות העניינית.

   הנתבעים לא הגישו מטעמם תשובה לתגובה.

    

   טענות הצדדים

5. הנתבעים 2-1 טוענים בכתב הגנתם כי טענות התובעת, כפי שהן מופיעות בכתב התביעה, הן לזכויות חזקה ושימוש והן לזכויות קנייניות או מעין קנייניות במשק (אשר מוכחשות ע"י הנתבעים).

   לטענתם, הזכויות במשק אינן רשומות בפנקס המקרקעין והזכויות הן זכויות של בר-רשות או זכויות חוזיות (אובליגטוריות) מול רשות מקרקעי ישראל. לטענתם, הלכה פסוקה היא כי זכויות אובליגטוריות או זכויות של בר רשות אינן זכויות במקרקעין ובית המשפט המוסמך לדון בזכויות אלו הוא בית המשפט שלו הסמכות העניינית עפ"י שווי הזכויות.